היראסיאום או אבן אפריקה: התו החייתי האתי בבשמנות

מקור והיסטוריה של תווים חייתיים

התווים החייתיים התגלו על ידי אלכסנדר הגדול סביב שנת 330 לפנה”ס. מאז, הם הפכו מועילים מאוד לבשמאים. אכן, יש להם ניחוחות עוצמתיים, בעלי עמידות מיוחדת בפני התאדות.

תווים חייתיים, בשימוש במינונים קטנים, ניתן לשלבם עם ניחוחות עדינים יותר, ובכך להקנות נעימות לבושם, בעדינות ומבלי לבגוד בנוכחותם.

בתחילת המאה, רוב הבשמים הורכבו מתווים חייתיים, שהוגדרו אז כקובעי ריח. תווים חייתיים אלה, עמידים מאוד, השתתפו בתווי הבסיס, אך העניקו בעיקר חושניות עצומה לבשמים.

ההיראסיאום ותווים חייתיים על ארגן הבשמאי

היראסיאום נמנה אפוא עם 1,000 התווים הטבעיים העומדים לרשות הבשמאי. קיימים גם 3,000 חומרי גלם סינתטיים אפשריים. הבשמאי העצמאי חופשי מאוד בבחירת חומרי הגלם שלו. בדרך כלל יבחר 1,000 (טבעיים וסינתטיים), בהתאם לטעמו והכשרתו.

לעומת זאת, אם הוא עובד עבור חברה גדולה יותר, יהיה על הבשמאי לציית לקרדקס (ספר הייחוס של מוצרים להשתמש בהם בבשמנות) של החברה, ולהשתמש בחומרי הגלם העומדים לרשותו.

זאת ועוד, שבטים מסוימים השתמשו, ומשתמשים עדיין היום, בחומרי גלם חייתיים טהורים, או מעורבים עם צמחים, לבישום עצמם. אכן, ריח ההיראסיאום אגרסיבי בתחילה, אך מתעדן לאחר שנמהל עם חומרים אחרים כגון ורד, יסמין, או אילנג-אילנג (ראה: משפחה פרחונית).

ריחו יכול אף להאציל על תיזמור הבושם, ובכך להעניק תו חושני, כמעט מגרה תשוקה.

היראסיאום: הגדרה ומקור

היראסיאום הוא מהות המופקת מחיה הנקראת בדרך כלל שפן הסלע או שפן הכף. מדובר במכרסם ממשפחת בעלי הטלפיים, בגודל ארנבת ודומה לצ’אק גדול, שיש לו שני ניבים קטנים אופייניים ומתגורר במערות.

היראסיאום נוצר מצואתה של חיה זו, הנסחפת על ידי מי גשמים לאדמה מחוממות מאוד, ומתפרקת לאחר מכן עם שתן עשיר בפרומונים.

לאחר שנתערבבה עם האדמה ושורשים, מתאבנת צואה זו במערות של שפן הסלע. הנוזל מתאבן במהלך תהליך ארוך מאוד שנמשך לעיתים מאות שנים, עד שהסלעים ספוגים בו לחלוטין.

איסוף מסוכן

איסוף מהות ההיראסיאום קיים מאז העת העתיקה במזרח אפריקה, ומתבצע בתנאים גולמיים למדי. אוספי ההיראסיאום, שתפקידם להחזיר את האבנים ספוגות הנוזל, נדרשים לטפס למערות בעזרת סולם (תרגיל מסוכן למדי).

לאחר מכן, הם שוברים את האבנים בעזרת אזמלים ופטישים, אוספים ומעבירים אותן על גב גמלים לעיר למכירה.

לפי טקסטים עתיקים, גם המצרים אספו היראסיאום, שהשתתף אז בטכניקות חניטה, ומכאן שמו האחר “אבן האל” או “אבן אפריקה”.

סגולות המרפא של ההיראסיאום

מלבד שימושו בבשמנות, להיראסיאום גם סגולות מרפא. הוא משמש שבטים מסוימים באפריקה לעצירת דמם, ויכול אף לחטא פצעים, להקל מיגרנות, חרדה, ולטפל בבעיות עור מסוימות, כמו גם עוויתות הקשורות לאפילפסיה.

תהליך עיבוד ההיראסיאום

האבנים הנאספות, שהפכו חומות ושבירות, נטחנות לאחר מכן. השמן הכהה המזלג מהן מטופל בהקסן (פחמימן), ואחר כך מוקפא ומסונן. לאחר מכן מגיע שלב ריכוז, עד לקבלת אבסולו רזינואיד (תמצית מחומר גלם יבש, צמחי או חייתי). ניתן לעבד את השמן גם בצורת הספגה באלכוהול.

היראסיאום הוא מוצר נדיר, ולפיכך יקר למדי. הוא גם המוצר החייתי הטבעי היחיד המותר, למעט ענבר האפור (גם טבעי, ויקר אפילו יותר מההיראסיאום).

תיאור ריחני: תו חייתי מותר

לאחר תהליך עיבוד זה, מאפשר ההיראסיאום לקבל תו מיוחד, חייתי מאוד (אף צואתי), עם אספקט עורי. ריח ההיראסיאום ניתן למקם בין זה של הציוויט והקסטוריאום.

חשוב לדעת שהיראסיאום הוא חומר גלם חייתי טבעי מותר, שכן החיה אינה סובלת כדי להשיגו. סחר ההיראסיאום מתנהל אפוא כסחר הוגן.

מוצרים חייתיים אחרים להחלפת ההיראסיאום

אם לבשמאי אין היראסיאום על ארגן הבשמים שלו, הוא יוכל להשתמש, לבחירתו:

בתווים סינתטיים, כגון:

• תווים חייתיים הכלולים ביסמין: אינדול.
• פראקרזול, ציוויטון, או סקטול.

או במוצרים טבעיים, כגון:

• מוסקים צמחיים כגון אמברט.
• תווים צמחיים עם תווים קלות לכלוכיים, כגון כמון, קוסטוס, ציסטוס לבדנום, מרווה, ארז אטלס, אזוב, אוסמנתוס, תווי עור, וכו’.