אובדן חוש הריח וקוביד: הבנת האנוסמיה ושיקום חוש הריח
הקוביד הפכה את העולם על פיו וגרמה לחריגות רבות. מגפה זו ערערה את החושים, והאירה לחשיפה מוגבלת: האנוסמיה.
הסימפטומים הריחניים של קוביד-19
אנוסמיה — כלומר אובדן חוש הריח — ואובדן חוש הטעם הם שני הסימפטומים העיקריים של קוביד-19:
- סטטיסטיקה: מחקר שנערך בקרב 2,500 חולים מציג כי 60% מאלה שנבדקו חיובי איבדו את חוש הריח. לא כל המאובחנים “קוביד חיובי” איבדו את ריחם.
- משך: החזרה לתקינות שונה בין פרטים. רוב האנשים מחזירים 75% מיכולת הריח שלהם לאחר חודש. שבועות נוספים, ולעיתים כמה חודשים, נדרשים לחזרה מלאה לתקינות.
- סיבות אחרות: אנוסמיה יכולה להיות קשורה גם לנזק מלא או חלקי לעצב הריח, שיכול להתרחש מחוץ לקוביד, בגלל זיהום ויראלי, שבץ מוחי, טראומה גולגולתית, או מחלה דלקתית. לפי המקרה, חוש הריח יכול לחזור לאחר ימים, חודשים או שנים, אך הוא גם עלול לא לחזור לעולם.
מינוח הפרעות חוש הריח (דיסאוסמיות)
- היפוסמיה: ירידה חלקית בחוש הריח והטעם.
- היפראוסמיה: ביצועים ריחניים מעל לנורמה — ניתן לומר שלבשמנים יש היפראוסמיה.
- פאראוסמיה: תפיסות שגויות של ריח.
- פנטואוסמיה: הלוצינציה ריחנית.
מינוח הפרעות חוש הטעם
- אגאוסיה: אובדן חוש הטעם.
- דיסגאוסיה: עיוות חוש הטעם.
הבנת חוש הריח וחשיבותו
ריח מבטא את האות הנפלט על ידי מרכיב בסביבתנו ברגע נתון, הנקלט על ידי חושינו ומוקלט בזיכרוננו. כולנו שרויים בעולם של ריחות; יש המפנים לכך יותר תשומת לב, מודעת או לאו, אך אף אחד אינו חומק מהם.
לעומת זאת, בושם הוא ריח שנוצר על ידי האדם. הוא ארטיפקט, יצירה, יצירת אמנות, מוצר — לפי תפיסת כל אחד. אך הוא תמיד נוסחה שפיתח בשמן. Jean Giono כתב: “האלים יוצרים ריחות, בני האדם מייצרים בשמים”.
הבדלים בין גבר לאישה
- אצל האישה: חוש הריח הנשי הוא בשיאו ביום הביוץ — לכן הוא משתנה בהתאם למחזור ההורמוני. ההריון, בגלל זרימת ההורמונים, מגדיל בצורה ניכרת את יכולות הריח. ניתן לדבר על היפראוסמיה זמנית של האישה ההרה.
- אצל הגבר: חוש הריח הגברי יציב יותר, אך אין משמעות הדבר שהוא חזק יותר בהכרח. גברים מריחים בצורה שונה מולקולות ריח מסוימות, כגון מוסקים למשל.
לאחר גיל 50, חדות חוש הריח יכולה לרדת מעט, אך אין זה החוש שנחלש ביותר — בעיקר אם הוא מאומן כמו זה של הבשמנים.
הקשר החיוני בין ריח לטעם
חוש הריח נשאר השער הפתוח העיקרי של המוח הלימבי והמוח הזוחל שלנו — זה של הרגשות. כאשר מריחים ריח, הזיכרון והרגשות מופעלים מיד. המוח הזוחל קולט ריחות, המוח הלימבי מפרש אותם.
המוח הזוחל הוא גם זה המחזיר אותנו לאינסטינקט שלנו — הוא החלק הפרימיטיבי והאינסטינקטיבי של מוח היונקים שאנחנו נציגיו הצנועים.
לאכול עם האף
האם ידעתם שאנחנו אוכלים תחילה עם האף? חוש הריח אכן עשיר ועוצמתי יותר מחוש הטעם. בלוטות הטעם שלנו מסוגלות לזהות רק 5 משפחות של טעמים: מתוק, מלוח, חמוץ, מר, וחוש הטעם החדש — אוּמָמִי (טעם נעים בין מלוח למתוק).
לעומת זאת, ניתן ללכוד עד עשרת אלפים ריחות. הבשמנים, הודות לתרגילי שינון ולהיפראוסמיה שלהם, יכולים לזהות ולשנן עד 1,000 ריחות שונים. מספיק שהצטננות תשתק את חוש הריח כדי שמיד יכולת הטעם שלנו תיכבה.
ניסיון הפטל: בצעו את הניסיון ואכלו פטל תוך שאתם אוחזים את אפכם! תרגישו רק את הקרירות ורכות הפטל ולא כלום אחר — אפס טעם פטל.
ברור לחובבי אוכל
אדם בעל חך מפותח וסקרן בהכרח בעל חוש ריח מפותח. הוא רגיל לרדוף אחרי טעמים ולנתח ריחות. הבשמנים הם כמעט כולם גורמה עדינים, אוהבים לאכול, לטעום יינות ולגלות טעמים חדשים.
בשמנים ואינולוגים נפגשים לעיתים קרובות; ואף כי השפה הספציפית שלהם שונה מעט, הם מצליחים להבין זה את זה היטב.
עצה: לאוהבי בשמים, עדיף לבחור בושם כאשר רעבים. למעשה, ברגע שהכבד פעיל, הדבר ממתן את חוש הריח; הרעב מגביר את חדות הריח.
ההשפעה הפסיכולוגית של האנוסמיה
זו הסיבה שכאשר לוקים בקוביד ואנוסמיה פוגעת, לרוב לא ניתן לטעום את המזון. החיים הופכים עצובים יותר ועמוסים פחות בצבע.
כאשר האנוסמיה קבועה, ניתן שהיא מהווה מוגבלות ממשית. האנוסמיה משללת ממנו את העונגות הבסיסיות עם תוצאות של אובדן תיאבון, חרדות, פחד מלהריח רע, חוסר יכולת לחוש בסכנה כמו אש או דליפת גז. האנוסמיה היא תחושה מדהימה של אובדן כיוון.
נצפתה גם ירידה בחשק המיני — האהבה והריחות קשורות קשר הדוק — תחושות עצב, בלבול, דיכאון. תחושה של נתק מהעולם ואובדן כיוון.
פרוטוקולים של שיקום וטיפולים
שחזור חוש הריח לאחר קוביד
ב-CHU של Nancy, פרוטוקול לשיקום ריחני מוצע לחולי קוביד שאינם מחזירים את חוש הריח.
- האנוסמיה מטופלת תחילה בקורטיקוסטרואידים להפחתת דלקת מהירה של הקפלים הריחניים.
- אם אובדן הריח נמשך (לאחר 3 או 4 חודשים), מוצע שיקום ריחני עם גירוי חוש הריח, שבו הנבדקים מתבקשים לנשום פעמיים ביום דגימה של ריחות.
- למקרים קלים פחות, גירוי עצבי הריח יכול להיעשות גם בבית על ידי הרחת תבלינים ובשמי מוצרי הבית, באופן קבוע ומשחקי.
המחקר הרפואי
בבית החולים Pitié Salpêtrière, ריחות משמשים לגירוי הזיכרון האוטוביוגרפי של חולים הסובלים מטראומות גולגולת והפרעות זיכרון; מחקרים מיושמים גם לגבי מחלת האלצהיימר. הרחת ריחות בצורה חוזרת יכולה לקבע זיכרונות מסוימים ולהגביל אובדן זיכרון.
בבלארוס, הנוירופסיכיאטרית Olga Alexandre פיתחה שיטה המבקשת לטפל בהפרעות פסיכולוגיות בדרך של גרויים ריחניים: פרויקט בושם המלאכים חל על ילדים חולים כדי ללוות אותם בשיפור שנתם, בגירוי תיאבונם וגם בהפחתת הכאב.
בעתיד, פרספקטיבות מעניינות מצטיירות כמו זו של הפרופסור הישראלי Hossam Haick העובד על שיטת אף אלקטרוני המסוגל לזהות מחלות מסוימות מהנשיפה.
שיר: אנוסמיה, אני מקללת אותך!
לסיום, פתח תקווה עם שיר זה שנתנה לי Nathalie Pichard, מומחית בשמים, שכתבה אותו כאשר נתקלה באנוסמיה. הוא מוקדש לכל חולי האנוסמיה.
ANOSMIE, JE TE MAUDIS !
Mon nez ne m’a jamais trahie
Pourtant le virus me l’a pris !
Pendant presqu’une semaine
Je fus bien à la peine !
Les épices ne piquaient plus !
Les parfums n’étaient que rebuts !
Telle une fourmi sans antennes
Je pestais, ah, la haine !
Même l’Eau de Javel !
Impuissante, même elle ?!
Ma tête me semblait vide
Tout devenait morbide…
Mais enfin, étais-je perdue ?
Dans ce vide, tout était suspendu
Aveugle du nez et du cerveau
Ce nez était en lambeau…
L’anosmie n’est pas une amie
Elle vient, en sourdine, ennemie !
Ne baissant pas les armes,
Je lui parlais pourtant en larmes
Laisse-moi ; redonne-moi les odeurs !
Tu ferais tant pour mon bonheur
Redonne-moi mon soleil !
Qu’encore je m’émerveille !
Mon fox m’attend, me tente…
Redonne-moi mon nez, que je le sente !
Et sans crier gare tu es partie…
Anosmie, je te maudis !L’odorat, c’est la vie, protégeons-le.
ניתן למצוא מידע נוסף על אנוסמיה באתרים הבאים:
