בשמי העולם: מסע ריחני ביפן, בסין ובספרד

יפן: בין מסורת למהפכה ריחנית

בושם עדין, בושם מתנה

רוב הנשים היפניות מקדשות את ה”נקיון” ואינן אוהבות במיוחד בושם. הרחת בושם ביפן היא פעולה בלתי הולמת מאוד. כיוון שיש שם כבוד רב לזולת, היפנים עושים הכל כדי לא להפריע לסביבתם.

המתנה היא מעשה חשוב, זהו עם מעודן ביותר, אריזות המתנה תמיד מרהיבות, הבושם מוגש בקלות ולעתים קרובות החבילה אינה נפתחת כלל. כך נוסעת אותה מתנה מבית לבית. אם היא נפתחת, הבושם הופך לעיתים לחפץ קישוט בבית.

היה עניין רב של נשים צעירות במוצרי תינוקות, כגון Tartine et Chocolat או Petit Guerlain המאוחר לאבד. אחר כך, לאט לאט, הדור הצעיר החל לעטות בושם, מתווי פרחים ירוקים לתווי פרחים פירותיים (כגון In Love Again, Baby Doll וכל הבשמים בסגנון זה).

כמובן שתופעת ה”אופנה” חשובה מאוד, ומוצרי הבכורה הם: J’adore, Coco Mademoiselle ולאחרונה Chloé.

בושם עדין וסָקוּרָה (עץ הדובדבן)

אצל Guerlain היה לנו בושם שזכה להצלחה מדהימה במשך שנים רבות: Cherry Blossom (תו תה עם נגיעה פירותית קלה), המציין את פסטיבל הדובדבן הפורח, חג חשוב מאוד ביפן, הסָקוּרָה.

עונה זו ביפן מסמנת את שובם של פרחי הדובדבן. הזמן הטוב ביותר לראות את פרחי הדובדבן הוא בשבוע הראשון של אפריל.

היפנים והיפניות שרויים אז בחום קנייתי לכל מה שקשור לפרח הדובדבן: מאפים, משקאות, תה ועוד… ריקודים, שירים, משחקים, מופעי קימונו, מדפי פרחים, מצעדים, מופעי יופי היסטוריים, טקסים דתיים ועוד רבים אחרים מציינים את פרח הדובדבן.

מסורת גדולה נוספת היא לשמור את מקומכם מתחת לדובדבן הפורח, לפיקניק או מנוחה. זהו שיא הפאר ומקום אידיאלי לנדור נדרי אושר.

יערות, שִׁיפְּרֶה וטקס הפוּרוֹ-סֶנְטוֹ

נותרתי במקצת עם הרושם שהיפניות אוהבות לענוד רק בשמים כמו Cherry Blossom, אך תוך כדי ייעוצי הבשמים שלי — אציין שעל אנשים “די משכילים” — הופתעתי לגלות טעם בולט לתווים עציים ושִׁיפְּרֶה, כמו גם לתווים ירוקים.

לא מפליא שה-Mitsouko הוא עדיין ההפניה הראשונה בקטלוג שלנו בארץ השמש העולה. שמו, המוערך מאוד, ממלא בכך תפקיד רב, כמובן. אך יותר מכך, תוויו העציים והמוסיים, המעלים את היער היקר ליפנים (הטיול ביער הוא הבילוי המשפחתי המועדף). Mitsouko מוצא חן משום שהוא שִׁיפְּרֶה אמיתי שאינו “מתוק” מדי ולא פרחוני מדי.

עץ ההִינוֹקִי (ארז) נוכח מאוד בטקס האמבטיה. בזכות מקורותיה הוולקניים, ביפן יש מעיינות חמים רבים שהולידו פולחן אמיתי של טקס האמבטיה. כך, המים שבהם רוחצים אינם פשוט מים חמים, אלא מים שעברו את מעמקי האדמה, טענו מינרלים ולבסוף חמים באופן טבעי מאוד.

• הפוּרוֹ (או אוֹפוּרוֹ): מציין את האמבטיה המשפחתית.
• הסֶנְטוֹ: מציין את האמבטיה הציבורית.

הפוּרוֹ-סֶנְטוֹ הוא אם כן פשרה בין השניים. הטמפרטורה של אוֹפוּרוֹ נשמרת קבועה בין 40° ל-56°. אתם יכולים לדמיין שהעור מאדים, אך כך מתפוגגות מתחי היום באופן ספונטני.

יש להתרחץ תחילה היטב בכל הגוף ואפילו לצחצח, לפני הכניסה לאגן, ולאחר מכן להשטף היטב. האגן ממולא ברציפות במים רותחים, כך שכמות המים הפנימית נשמרת באותה טמפרטורה. האמבטיה היפנית עשויה מעץ (ארז) ולעתים קרובות פונה לגינה תמיד זנית ומעודנת.

הגרסאות המודרניות בנויות משיש או אבן. זו חוויה אמיתית שהיה לי המזל לחוות בקיוטו. מנהל הסניף רצה מאוד שאלך לאמבטיה עם עוזרת העיתונות היפנית, אבל אני מודה שמאחר שאני צנועה, העדפתי ללכת לבד בידיעה שפגעתי ברגשותיהם.

פרחים לא מוכרים ותופעת הגורמֶה

אחזור לבושם. אפקט ה”אופנה” משפיע רבות: לאחרונה, בכתב עת “חדשני”, עיתונאית דיברה בהתלהבות על Après l’Ondée (והמליצה עליו ספציפית לגברים), מאמר זה עורר ממש הסתערות על דוכנינו.

ציינתי גם שנשים רבות אוהבות תווי פרחים אבקתיים, דבר שאינו מפתיע לאור השימוש הרב שלהן במוצרי קוסמטיקה מבושמים בתווים מסוג זה. יש להן אי-ידיעה מוחלטת של פרחים. הפרח הוא עבורן יותר מושג מאשר ריח ספציפי, הוורד ועץ שושן העמקים הם שני ריחות שהן מעריכות ומכירות במקצת.

מעל לכל הן אוהבות סחלבים, שאינם מריחים. הן רגישות מאוד לטקסטורות ולאוצר המילים של המגע: אוורירי, צפוף, סמיך, קטיפתי, משיי, מחוספס וכו’.

שיגעון הגורמֶה: תופעה אחרונה, בעיקר בקרב נשים! הן גילו את הוָנִיל ואת השוקולד. קומות שלמות בבתי הכלבו מוקדשות לממתקים, בעוד שתרבותית היפנים אינם מכירים את מושג המתיקות וקינוח אינו נפוץ כמו אצלנו (קינוחי שעועית נדירים מאוד).

נראה שלראשונה ביפן מתחילים לראות “שמנים”. בדבר מתוק, האם ידעתם שפירות נמכרים ליחידה עטורים בתחרה יפה? לא יעלה על דעתם לקנות קילוגרם, או אפילו 250 גרם.

מהפכה חושנית?

המקום שבו הופתעתי הוא שלקוחות צעירות ופחות צעירות מעיזות לעטות ניחוחות חושניים יותר. התפלאתי מהתפתחות זו, ממש מהפכה (זו הפעם השביעית שאני מגיעה ליפן), כאשר ראיתי אותן קונות ללא היסוס: Gourmand Coquin, Cuir Beluga, Angélique Noire, Chypre Fatal וכו’… וחייכתי כאשר לקוחה אמרה לי ש”המסע הריחני ניו יורק” (עצי מאוד) עושה “יפני מדי” עבורה.

• מספר אחד ביפן ב-2008: Mitsouko
• מספר שניים: Samsara (בעקבות ה-Aquas)

סין: סחלב וטוהר

המילה Guerlain קשה להגייה במדינות רבות, אך בסין, המילה Guerlain “נשמעת” בצורה מוכרת, יש לה משמעות ברורה וחיובית, שכן היא מציינת סחלב בסינית. תבינו מדוע קו הקוסמטיקה Orchidée Impériale מוצא חן מיוחד אצלם.

להשוואה ובניגוד ליפן, הסינים אוהבים בושם שהוא חלק מתרבותם. לאחר הניסיון בשנגחאי ובהונג קונג, הבנתי שבגלל הזיהום והחום, קשה לענוד שם בשמים מזרחיים או פשוט כבדי ריח.

נשות סין נמשכות לתווי פרחים טריים, מגנוליה מוצאת חן במיוחד בסין, היא מגודלת בדרום סין, ומעבר לכך היא פרח המסמל טוהר ויופי נשי.

מתוך הקלאסיקות שלנו, הבחירה מופנית ל-Champs Elysées, Insolence eau glacée, ה-Aquas ו-L’Instant Magic. אנחנו מפיצים את מוצרי Maison Guerlain בהונג קונג ב-Harvey Nichols, המכירות הטובות ביותר הן Angélique Noire, Rose Barbare ו-Cruel Gardénia.

ספרד: טריות ופרח תפוז

הילדים מגיל צעיר ביותר “מוצפים” באוֹ דה קוֹלוֹן, מכאן הצלחתן של Aqua Allegoria ותווים טריים בכלל בספרד. בנוסף, האקלים החם אינו מעודד ענידת בושם כבד.

נשות ספרד מתוחות במיוחד כלפי פרח התפוז, פרח נוכח מאוד בטבע בספרד, וכן כלפי האִמוֹרְטֵל. לכן אין פלא ש-Les Secrets de Sophie ו-La Cologne 68 כה מוצאים חן בספרד. המספר אחד שלנו ב-2008 בספרד היה Insolence ואחריו קו ה-Instant.

פתחנו זה עתה את Maison Guerlain בסן סבסטיאן בבית בשמים מסורתי Benegas. הוא קיים מ-1908 ובעליו הם, כמו בבית הבשמים “Place Vendôme” בבלגיה, אנשי מקצוע, נלהבים ומאוהבים במותג Guerlain.

בילין שם רגע נפלא ויכולתי לפגוש כתבים, VIP ואוהבי בשמים. להיטי Benégas הם Rose Barbare, Angélique Noire, Cruel Gardenia, Cuir Beluga ו-Cologne du 68.

אני יוצאת שבוע הבא לקנדה עבור Guerlain, טורונטו ומונטריאול, ובוודאי אכין סקירה קטנה על טעמי הקנדיות והאמריקאיות. להתראות בקרוב!