תבלינים ריחניים בבשמנות: לבנדר, נענע, בזיליקום ותווים רעננים

הארומטים עם תווי לבנדר

לארומטים מסוימים יש תווי לבנדר. זהו המקרה במיוחד עבור חומרי הגלם הבאים: לבנדר, לבנדין, רוזמרין, תימין, מרווה ואפסינתיום.

הלבנדר

מקורות: דרום צרפת הוא יצרן הלבנדר העיקרי. המילה “לבנדר” מגיעה מהלטינית “lavare” שמשמעותה “לרחוץ”. קיימות זנים רבים ושונים של לבנדר, כגון lavandula stoechas, lavandula officinalis, lavandula spica. הלבנדר הוא סמל טהרה ושלווה.

עיבוד וייצור: ניתן להפיק שמן לבנדר בזיקוק קיטור מים, או אבסולו לבנדר בחילוץ במסיסים נדיפים.

תיאור ריחני: הלבנדר בעל ריח עשבוני, קמפורי, רפואי ורענן. הוא פולט גם תו ברגמוט, פרחוני קלות, עם גוני עץ. מדובר בתו עוצמתי המעלה גנים, קיץ ודרום.

אנשים מסוימים עשויים למצוא בו גם צד וינטג’, מפני שיש לו נטייה לשכפל סבון גילוח, קולוניות קלאסיות, או ארוניות של סבתא, שבהן הניחו שקיות לבנדר קטנות לבישום הכביסה.

יש לציין שאחוז הלינליל הוא שיקנה לו את איכותו הריחנית.

שימוש: קשור מסורתית למשפחת הפרניים, הלבנדר אופייני גם לקולוניות או בשמים גבריים, אך מצויים ממנו גם בהרכב בשמים שיפריים או מזרחיים, וכעת בניחוחות נשיים מסוימים.

מרכיבים עיקריים: לינלול, לינליל אצטט, גרניול, קומרין, קמפור ותימול.

בשמים המכילים לבנדר:

• Jicky, Shalimar ו-Mon Guerlain של Guerlain
• Mouchoir de Monsieur של Guerlain
• Pour Un Homme של Caron
• Azzaro Pour Homme
• Kouros של YSL
• Eternity for Men של CK
• Brin de Réglisse של Hermès
• Bleu ו-Boy של Chanel

הלבנדין

מקורות: שמקורו מאגן הים התיכון, הלבנדין הוא זן לבנדר, ותוצאה של הכלאה בין Lavandula Vera לLavandula spica.

נקצר בעיקר בדרום צרפת, קיימים 3 זנים של לבנדין: לבנדין גרוסו, לבנדין אבריאל, ולבנדין סופר. לבנדין גרוסו הוא המגודל ביותר.

עיבוד: כמו הלבנדר, מפיקים שמן לבנדין בזיקוק קיטור מים.

תיאור ריחני: קמפורי יותר מהלבנדר, הלבנדין רענן, מעט עצי, מתובל, ופחות אלגנטי מהלבנדר האמיתי. ריחו עשבוני וקרוב מעט לסבון.

שימוש: הלבנדין משמש בעיקר לחומרי ניקוי וסבונים, ובדרך כלל לבשמנות תעשייתית.

הרוזמרין

מקורות: הרוזמרין שואל שמו מהלטינית “rosemarinus”, שמשמעותה “טל הים”, מפני שצמח זה נרטב מהשפעות הים. מקורו מאזור הים התיכון.

עיבוד: שמן רוזמרין מתקבל בזיקוק קיטור מים של עליו ופרחיו.

תיאור ריחני: הרוזמרין ארומטי, רענן, עשבוני, קמפורי ועצי בהתפתחותו. ריחו עוצמתי, לבנדרי ומר. תו זה מזכיר קצת קטורת (ראה: בלסמים ורזינים) עם מבטא חייתי קל.

שימוש: הרוזמרין משמש בעיקר לבשמים ארומטיים, קולוניות או בשמים גבריים. מצויים ממנו גם בניחוחות הספרידיים ובתווים רעננים בדרך כלל (ראה: אספקט רעננות חדשה).

ארומט זה יכול גם לרענן בשמים מזרחיים מסוימים, בתווי ראש.

בשמים המכילים רוזמרין:

• Jicky, Eau de Guerlain, Eau du Coq, Tonka Impériale של Guerlain

התימין

מקורות: ילידי אירופה, גדל כיום התימין בצרפת, ספרד, אלג’יריה ויוגוסלביה. בעבר, שימש התימין אצל המצרים בטקסי קבורה. היוונים הוסיפו אותו לקטורת (“thymos” אמר “אני מבשם” ביוונית).

קיימים זנים רבים של תימין: תימין לימון, תימין בר, תימין גרמני. בדרום צרפת, מכנים את התימין “la farigoule”, מהאוקסיטנית “farigola”.

עיבוד: קצירת התימין מתבצעת מהאביב ועד סוף הקיץ. הענפים מיובשים ולאחר מכן מזוקרים בקיטור מים כדי לקבל שמן תימין.

תיאור ריחני: לתימין ריח קמפורי, עשבוני, מתובל ואף רפואי. תוויו גם רעננים ועזים מאוד.

שימוש: תימין משמש לרוב לקולוניות ובשמים ארומטיים. מצויים ממנו גם במזרחיים מתובלים מסוימים.

בשמים המכילים תימין: L’Eau Noire של Dior, Eau de parfum של Gucci, For Him של Narciso Rodriguez, Pour Homme של Van Cleef & Arpels, L’Heure Bleue של Guerlain.

המרווה

מקורות: המרווה היא צמח ארומטי ממשפחת השפתניים. שמה מגיע מהלטינית “salvare”, שמשמעותה “להציל”. קיימים שני זנים גדולים של מרווה: מרווה מוסקטל ומרווה רפואית. מרווה מוסקטל היא הנמצאת בשימוש הרב ביותר בבשמנות.

עיבוד וייצור: שתי שיטות מאפשרות לקבל מרווה בבשמנות, הנפוצה ביותר היא זיקוק קיטור מים (שמן מרווה). עם זאת, ניתן גם לקבל אבסולו, בחילוץ במסיסים נדיפים.

תיאור ריחני: למרווה מוסקטל ריח ארומטי, חייתי, עצי ואדמתי, אך גם פרחוני, לבנדרי, ירוק, מנתולי וקמפורי.

שימוש: המרווה מאפשרת להוסיף תו ארומטי וטוניקי לבשמים, לעיתים קרובות גבריים. יש לה עמידות קיצונית ומהווה חלק מתווי הבסיס. משתמשים במרווה בפרט כדי לקבל אמברוקס, המשמש להחלפת ענבר האפור בבשמים.

בשמים המכילים מרווה: L’Heure Bleue של Guerlain (תווי ראש), Polo של Ralph Lauren, Pour Homme של Van Cleef & Arpels, Dior Homme של Dior.

לענה

לענה הוא צמח חריג, עשבוני רב-שנתי. שמו הלטיני הוא Artemisia, ומקורו מצפון אפריקה ומאגן הים התיכון. ספרו 300 מינים שונים. ריח הלענה עשבוני, רענן, קמפורי, מר, ועם תו מעט ארסי.

הוא נוכח בעיקר בבשמנות הגברית. הלענה נוכחת גם בDéclaration של Cartier ובEau d’Armoise של Serge Lutens.

הארומטים עם תווי אניס

בין הארומטים המשמשים בבשמנות, לחלקם תווים אניסיים. זהו המקרה במיוחד עבור בזיליקום, טרגון ואניס כוכב.

הבזיליקום

מקורות: מוצאו מהודו ולבנון, הובא הבזיליקום לאירופה במאה ה-16. “Basil” פירושו המקורי “מלכותי”. קיימים לפחות 6 זנים שונים של בזיליקום, לכל אחד ריח ייחודי.

עיבוד: שמן בזיליקום נובע מהעלים הטריים של הצמח. יש לייבש אותם לפני זיקוק קיטור מים.

תיאור ריחני: לבזיליקום ריח עשבוני, ארומטי, רענן, אך גם מזון, ירוק, מתובל, אניסי מאוד ומנתולי (הנוטה לעיתים ללבנדר). הזן בעל העלים הגדולים פולט ריח יסמין, שוריש וליים. לבזיליקום הסגול יש מבטאים פלפליים.

שימוש: שמן בזיליקום משמש בעיקר להרכבים רעננים או פרניים. לרוב משויך לתווי הדרים או מתובלים.

בשמים המכילים בזיליקום: Aqua Allegoria Mandarine Basilic של Guerlain, L’Eau d’Hadrien של Annick Goutal, Eau Sauvage של Dior, Pour Homme של Azzaro, Euphoria for Men של CK.

הטרגון

מקורות: ילידי רוסיה, המזרח וההימלאיה, הטרגון הוצג לספרד על ידי המאורים. בצרפתית עתיקה נקרא תחילה “tarcon” ואחר כך “targon”. מילה זו מגיעה מהאנגלית “tarragon” שמשמעותה “עשב הדרקון” (dragon herb).

עיבוד: שמן טרגון מתקבל בזיקוק עליו בקיטור מים.

תיאור ריחני: לטרגון ריח ירוק, ארומטי, עשבוני, מתובל ואניסי.

שימוש: שמן הטרגון משמש בניחוחות רעננים, בתו ראש, לרוב בשילוב הדרים. אחד השימושים הנפוצים ביותר נותר המשפחה הארומטית או לחיזוק אפקט ההדיון.

בשמים המכילים טרגון: Eau de Guerlain, L’Heure Bleue, Après l’Ondée של Guerlain; Infusion de Vétiver של Prada; Cerruti 1881; Eau Sauvage של Dior.

אניס כוכב (בדיאן)

מקורות: אניס הכוכב, או בדיאן, מגיע בעיקר מסין או ויאטנם. זן זה ניתן לזיהוי בקלות בשל צורתו של כוכב חום בעל 8 ענפים. הוא למעשה התו הארומטי היבש היחיד.

עיבוד: שמן אניס מתקבל בזיקוק הזרעים בקיטור מים.

תיאור ריחני: לאניס הכוכב ולבדיאן ריח דומה, דהיינו אניסי, מתובל, חזק, ארומטי, רענן ומשכר. עם זאת, הבדיאן מתובל, עשבוני ומשכר יותר, בעוד שתו האניס המסורתי ירוק, חמצמץ וארומטי יותר.

שימוש: לרוב, שמן האניס משמש בתווי ראש, בשל רעננותו ומבטאיו הירוקים. ארומט זה נוכח לרוב בבשמים ארומטיים או שיפריים, וכן בניחוחות גבריים.

בשמים המכילים אניס: L’Instant pour Homme של Guerlain, Lolita Lempicka, Hypnose pour Homme של Lancôme, Mandragore של Annick Goutal, Le Mâle של Jean-Paul Gaultier.

הארומטים עם תווי נענע

מלבד הארומטים עם תווים לבנדריים ואניסיים, מבחינים גם בארומטים עם תווי נענע, בהם נענע פלפל ונענע ירוקה.

נענע פלפל

מקורות: נענע הפלפל נובעת מהכלאה בין Mentha aquatica ל-Mentha spicata. לפי האגדה, אל השאול היווני הדס, התאהב בנימפה מינתה. אשתו, מקנאה, הפכה את הנימפה לצמח.

תיאור ריחני: נענע הפלפל היא תו קר, ארומטי, רענן, קמפורי קלות. ריחה גם עוצמתי, ירוק ומנתולי עם גוני בלסמיים.

שימוש: משמשת בבשמים רעננים (ראה: תווי ראש), ולרוב משויכת לבשמים גבריים.

בשמים: Homme של Guerlain, Géranium pour Monsieur של Frédéric Malle, Green Tea של Elizabeth Arden.

נענע ירוקה

מקורות: Mentha spicata הנענע הירוקה הוא זן נענע נוסף המשמש בבשמנות. מגודל בעיקר בארצות הברית ובאיטליה.

עיבוד: עלי הנענע הירוקה מזוקקים בקיטור מים לקבלת שמן.

תיאור ריחני: הנענע הירוקה פולטת ריח מנתולי, עשבוני, מתובל קלות, רענן וירוק. יש לה גם ריח כלורופיל, חמצמץ, עם תו המעלה קצת עשב כרות, ופירותי קלות (מלון).

בשמים: L’Aqua Allegoria Herba Fresca של Guerlain.

האבסינת

מקורות: עשב עוצמתי זה בעל ריזום גדול ועלים אפור-ירוק. שמו הבוטני נלקח מאגדה לפיה האלה ארטמיסיה אהבה צמח זה מאוד.

עיבוד: שמן אבסינת מתקבל בזיקוק קיטור מים (טכניקה שנתגלתה בעת העתיקה ועדיין מתקיימת בגראס).

תיאור ריחני: האבסינת הוא ארומט שיכול להיות רענן, מנתולי, מר, אניסי ועצי קלות.

שימוש: האבסינת ידועה בעיקר כמשקה פופולרי של המאה ה-19, שוורלן ורמבו אהבו. אסורה זמן רב בשל הת’ויונות, היא מותרת שוב כיום. בבשמנות, משמשת האבסינת בעיקר לבשמים ממשפחת הפרניים או הארומטיים.

בשמים המכילים אבסינת: A taste of Heaven של By Kilian, Fou d’absinthe של L’Artisan Parfumeur, Douce-Amère של Serge Lutens.