תבלינים בבשמנות: תווים רעננים ותווים חמים

תבלינים רעננים

בין התבלינים הרעננים, מצויים בין השאר:

• הל
• כוסברה
• פלפל ורוד
• פלפל טימוט
• ג’ינג’ר
• פירות ערער

הל

צמח עשבוני ממוצא דרום הודו, ההל שייך לאותה משפחה בוטנית כמו הג’ינג’ר והכורכום. הוא גדל בר ביערות לחים ובהרים. מצויים ממנו גם בסרי לנקה, תאילנד, טנזניה ואמריקה המרכזית. קיימים זנים של הל ירוק ושחור.

“הגבירה הגדולה” הזו יכולה להגיע לגובה של עד 5 מטרים ופורשת עלים ירוקים יפים. הכמוסות הקטנות המכילות את הזרעים הריחניים המפורסמות נמצאות בתוך פרחיה הלבנים הקטנים.

מזיקוק כמוסות אלה מתקבל שמן הל המשמש בבשמנות. מדובר בתבלין יקר מאוד, שכן ייצורו דורש כמות ידיים עוסקות גדולה מאוד.

יתרונות ההל לבריאות

זרעי ההל הוכיחו יעילותם ברפואה האיורוודית (רפואה מסורתית הודית) ומשמשים כטוניק עוצמתי לשיפור העיכול, הרגעת בחילות וכאבי כליות.

זרעי ושמן ההל משמשים גם לתיבול קפה (בעיקר במדינות ערב): הם אמורים לנטרל את השפעות הקפאין. הם מאפשרים לתבל תה (כגון Chaï Massala המשובח), יין חם, ומשמשים במאפיות סקנדינביות. הרומאים השתמשו כבר בהל במטבח.

בשמים המבוססים על הל:

• Voyage Hermès
• Déclaration Cartier

כוסברה

צמח עשבוני חד-גבעול בגובה 20 עד 80 ס”מ ממוצא המזרח התיכון, הכוסברה (Coriandrum Sativum בשמה המדעי) מגודלת כיום באירופה וברוסיה. עשב בעל עלווה דקה, פרחים קטנים ופירות עגולים גדולים מצוי בעיקר באחו ושדות.

משפחת הגזר, היא נקראת גם “פטרוזיליה סינית” או “פטרוזיליה ערבית”. כל חלקי הצמח אכילים, עלים, זרעים ושורשים כאחד, אף אם טעמם שונה. לעלים ריח אניסי קלות; לזרעים ולשורשים טעם קליפת תפוז.

היסטוריית הכוסברה

עקבות כוסברה נמצאו בקברי פרעונים. בימי הביניים, שימשה גם לגירוש שדים על ידי זריקת קומץ מהתבלין לאש. שרלמאן חיבב אותה בשל תכונותיה הבקטריסידיות, ותכונות אפרודיזיאקיות יוחסו לה לאחר מכן.

במלחמת העולם השנייה, כאשר מוצרים גולמיים היו מוּציָמִים, הומצאו “sugar drops”, זרעי כוסברה הכרוכים בסוכר לבן או ורוד, שנזרקו לקהל כמו קונפטי במספר רגעי חגיגה, כגון קרנבלים.

הכוסברה היא אחד המרכיבים העיקריים של הקארי, והיא מתבלת ג’ין, שרטרז וצ’ילי. ריח הכוסברה קרוב לזה של ההדרים: מאוד עולה, רענן, לימוני ומעט קמפורי. קיימות וריאציות ריחניות בהתאם לחלק המעובד (עלים או זרעים). מרכיבו העיקרי הוא לינלול, משותף לריח עץ ורדים.

בשמים המורכבים מריחות כוסברה הם, לדוגמה:

• Héritage Guerlain
• Gentleman Only Jean Couturier
• Intense Jean Couturier
• Coriandre Jean Couturier

פלפל ורוד או פירות ורודים

הפלפל הורוד (שמו הבוטני Schimus Molle) מגיע מדרום אמריקה, והוצג לאי מאוריציוס במאה ה-19. מדובר בפלפל כוזב, והוא נמצא בשימוש נרחב בבשמנות בתווי ראש.

הוא מעניק, אכן, לפט ורעננות, תוך הקנייה של טוניות פלפלית. הוא מתקבל בזיקוק או חילוץ ב-CO2 ספר-קריטי. בבשמנות, תבלין זה משמש בבשמים רבים, וריחו מלווה נפלא תווי הדרים.

פלפל טימוט

פלפל חדש ממוצא נפאל הגיע לפני זמן מה לעשיר את ארגן הבשמאי: פלפל טימור או פלפל טימוט. עם מבטאיו המעניינים של אשכולית, מדובר ב”פלפל כוזב”, בן דוד של פלפל סיצ’ואן.

ג’ינג’ר

תבלין זה מוערך מאות שנים. התגלה על ידי מרקו פולו בסין. הג’ינג’ר מרכיב את הריזום של צמח טרופי גדול. לעיתים נחשב לאפרודיזיאק עוצמתי.

מדובר בתו עולה, רענן, הספרידי, ורדי ומתובל. לעיתים יכול לתת לבושם תו סבוני. קיימות איכויות שונות בהתאם לשיטות החילוץ: זיקוק קלאסי, זיקוק מולקולרי או CO2.

הג’ינג’ר מצוין על ידי בשמאים ומשמש בפרט בבשמים אלה:

• Déclaration Cartier
• Five O’clock Serge Lutens
• Allure Homme sport Edition Blanche Chanel
• Eau de Gingembre Roger Gallet
• L’Eau Diptyque
• Fou d’Absinthe L’Artisan Parfumeur
• Safran Troublant L’Artisan Parfumeur
• Dzing L’Artisan Parfumeur
• Ginger Picante Guerlain
• Baptême du Feu Serge Lutens

פירות ערער

שמם הבוטני Juniperus communis ומשפחתם הבוטנית ציפרסיים, פירות הערער הם פירות עץ הערער, שיח ממוצא אירופה הים-תיכונית, אם כי נפוץ מאוד באירופה המזרחית. גדל ספונטנית על אדמה עניה ויבשה, יוצר שיחים עם מחטים דוקרות, שפירותיהם משמשים בבשמנות, לאחר זיקוק.

הם משמשים גם במטבח לתיבול כרוב כבוש, ובתהליך ייצור ג’ין (שבו מצטרפים תבלינים נוספים, כגון פלפל, קינמון, כוסברה, אך גם שורש אנג’ליקה, אבקת איריס, קליפת הדרים, או שוריש…).

היסטוריית עץ הערער: באזורים מסוימים באירופה, היה נהוג לשתול ערער ליד דיורים, שכן יוחסה לו תפקיד מגן (היה בידו להרחיק מחלות, רוחות רעות, נחשים ומכשפות).

תיאור ריחני: שייך למשפחה הריחנית של הקוניפרים הטרפניים, לערער פירות קטנים שחרחרים הגנוזים בניחוחות אורן עם טעם מתובל ופלפלי. ניחוחות אלה מזכירים גם את ריח הג’ין, תוך היותם עציים, ארומטיים ושרפניים קלות. פירות הערער מקנים לבשמים טעם מתובל, עדין ואצילי.

תבלין זה השרה בשמים רבים, כגון Gin של Lord Of Barbès.

תבלינים חמים

להלן התבלינים החמים העיקריים המשמשים בבשמנות:

• אגוז מוסקט ומציס (קליפתו)
• עץ קינמון
• פלפלים
• זעפרן
• פירות פלפל אנגלי

אגוז מוסקט

פרי עץ המוסקט עגול, צהוב בהיר, מסומן בפסים אדומים או ירוקים. כשפרי זה מגיע לבשלות, הוא מתפוצץ, ומשאיר ביצה חום ועשירה בשמן.

אגוז זה מוגן בממברנה הנקראת מציס. ברפואה, קוסמטיקה, בשמנות ומטבח, ניתן להשתמש גם באגוז המוסקט וגם במציס שלו, שכן בממברנה זו ישנו הארומה הרב ביותר (המשוחרר על ידי אוגנול דרך שמנו האתרי).

היסטוריית אגוז המוסקט: פליניוס הזקן דיבר על עץ שממנו ניתן לחלץ שני התבלינים של מוסקט ומציס (שהוא ה”חבל הטבור” של אגוז המוסקט). המוסקט ניחח יינות ובירות במאה ה-12. במשך זמן רב, גידולו נותר מונופול של ההולנדים, באיי מולוקות.

לפי פתגם, לגנוב אגוז מוסקט פירושו למות לפני שתספיק לשתול אותו. בתקופת הקולוניאליזם, סביב שנת 1800, השתלטה צרפת על האוצרות ההולנדים, והמוסקט נשלח לקולוניות טרופיות בריטיות, שם לומדים, הודות לפייר פואבר, לגדל תבלין זה. המוסקט קשור לעיתים קרובות מאוד לאהבה וליופי.

גידול וקציר: ממשפחת Myristicaceae, אגוז המוסקט מגיע מעץ טרופי שיכול להגיע לגובה 7 מטרים, שמצויים בקלות באינדונזיה, מלזיה, סרי לנקה, איי מולוקות או האנטיל. שבע שנים נדרשות לקצירה, ו-5 ק”ג אגוז מוסקט נדרשים לקבלת 1 ק”ג מציס.

קציר פירות אלה נעשה שלוש פעמים בשנה (הם נאספים ישירות ואין צורך להמתין שיפלו באופן טבעי).

תכונות: לתבלין זה סגולות גדולות לעיכול, אפילפסיה, ואנטיספטי. הוא חלק מ”ארבעת התבלינים” המפורסמים המשמשים במטבח להוסיף טעם למנה. יש לו גם כוח הלוצינוגני והוא לעיתים משמש כסם, שכן הוא נגיש בקלות ואינו יקר.

בתקופת הרנסנס, פרנל היה משוכנע שאגוז המוסקט מגרה בחוזק את הגוף והנפש. כך, עד המאה ה-18, 24 תכשירים מבוססי אגוז מוסקט נרשמו ב-Codex 1758 על ידי מגיני הגלנוס.

אוגנול, מתיל-אוגנול ואיזו-אוגנול הן מולקולות המצויות בציפורן ובאגוז מוסקט. מולקולות אלה מוגבלות ואפילו אסורות על ידי IFRA (האגודה הבינלאומית לניחוחות). מוצאים אותן באופן טבעי בשמן ילנג-ילנג וורד.

תיאור ריחני: תוו המתובל, היבש, החמים והעמוק שלו יכול לשכפל תו עורי, צד קמפורי רפואי, אספקט ציפורן וכן תו אדמתי.

אגוז מוסקט מצוי בכמה בשמים כגון:

• Pour L’Homme Cacharel
• Vétiver Guerlain
• Opium pour Homme YSL
• Tubéreuse Criminelle Serge Lutens

קינמון

ממשפחת Lauraceae, עץ קינמון מצ’ילן הוא עץ בגובה 10 עד 15 מטרים. קליפתו נקצרת בעונת הגשמים לייצור התבלין. הקינמון מגודל בעיקר בסרי לנקה, סיישל ומדגסקר. עץ קינמון מסרי לנקה הוא הזן המוערך ביותר בשל אופיו הרך והמתוק.

היסטוריה: הקינמון הוא התבלין העתיק ביותר. כבר השתמשו בו בסין 5,000 שנה לפנה”ס, נחשב יקר יותר מזהב. מצויות התייחסויות לקינמון בתנ”ך.

עיבוד: שמן קינמון מתקבל בזיקוק קיטור מים של הקליפה, המאפשר לקבל נוזל צלול בצבע אדום כהה. ניתן גם להכין שמן אתרי מהעלים, עם קבלת ריח מתובל המזכיר את האוגנול.

תיאור ריחני: הקינמון מתובל ובלסמי. מדובר בתו עצי מאוד, מתוק קלות ווניל. הוא חמים, בלסמי, עוצמתי, וקרוב לציפורן. חי וחושני, תבלין זה גם אבקתי, פלפלי, ועגלגל בהתפתחותו. ריחו הדוקר מעלה תה מתובל ועוגיות המוכנות בחגי חנוכה.

שימוש: הקינמון משמש גם לשחזור אספקטים פרחוניים כגון ורד, מנגון, חצב עמקים, ציפורן ולילי. הוא יכול גם לשמש לחיזוק תווים מסוימים (כגון תווים בלסמיים) בבשמים פרניים או מזרחיים. ניתן להשתמש בו בתווי לב (לעיתים קרובות מגשר על תווי הבסיס).

תכונות: לנוגדי החמצון הנוכחים בקינמון תכונות אנטי-דלקתיות שיכולות למנוע או להפחית דלקת מפרקים ומחלות לב וכלי דם. תבלין זה עשיר בסינמאלדהיד, הפועל כאנטיבקטריאלי עוצמתי, אנטי-ויראלי, אנטי-פטרייתי ואנטי-טפילי רחב. בנוסף, הקינמון מאפשר להפעיל את מערכת החיסון.

בין הבשמים המורכבים מקינמון, ניתן לציין:

• Opium Yves Saint Laurent
• Égoïste Chanel
• Rousse Serge Lutens
• Black Orchid Tom Ford
• Noël au Balcon Etat Libre d’Orange
• Dolce Vita Dior
• L’Eau Lente Diptyque

פלפל

הפלפל השחור, הלבן והירוק אינם מגיעים מזנים שונים, אלא מייצגים רמות בשלות שונות. גרגרי פלפל אלה מגיעים כולם מאותו שיח: Piper Nigrum. צריכת הפלפל כיום שווה לצריכת כל שאר התבלינים יחד. תו הפלפל נמצא בשימוש נרחב בבשמנות.

מצויים ממנו בפרט ב:

• Poivre Noir Caron
• Parfum Sacré Caron

זעפרן

מגיע מהפיסטיל של זן כרכום מסוים, זהו התבלין היקר ביותר בעולם. המכונה “הזהב האדום”, שימושו מוגבל מאוד בבשמנות, ואף אסור, שכן הוא מכיל ספרול, רכיב מחוסן. חלופה, הנקראת ספרנל, משמשת כיום. היא מקנה תו עורי, מתובל ועוצמתי מאוד, ומצויה בפרט בבשמים המבוססים על עוד, ובבשמניות המזרח התיכון.

להלן כמה דוגמאות לבשמים המכילים ספרנל:

• Safran troublant L’Artisan Parfumeur
• Saffron Jo Malone
• Black Saffron Byredo

פירות פלפל אנגלי

חומר גלם זה מגיע מהאנטיל, ובעיקר מג’מייקה. העלים מטופלים בזיקוק לתת “פלפל עלים”. הפירות המטופלים מאפשרים לקבל מוצר הנקרא “פלפל פירות”. יש להם בושם מתובל, חמים ומורכב הנמצא בין אגוז מוסקט, ציפורן וקינמון.

בשמים אלה הוכנו עם פירות פלפל אנגלי:

• Mitsouko Guerlain
• Piment Brûlant L’Artisan Parfumeur

תבלינים אחרים

קיימים כמה תבלינים חסויים יותר המשמשים בבשמנות:

• כרכום, הדורש שליטה עמוקה מצד הבשמאי.
• כמון, תבלין שאהב אדמון רודניצקה, שהשתמש בו בFemme של Rochas.
• ציפורן, שריחו איפשר, עם ורד, ליצור תו “ציפורן” הנוכח בCoco של Chanel, Opium של YSL, Aromatics Elixir של Clinique, Miss של Dior, Tam Dao של Diptyque, Florentina של Delacourte Paris.

להלן כמה בשמים המכילים תערובת תבלינים:

• Noir épices Frédéric Malle
• Paprika Brasil Hermès
• Épices Marines Hermès
• Voyage Hermès
• Bois d’Arménie Guerlain