חומרי גלם סינתטיים: היסטוריה, מיתוסים ומהפכה ריחנית

חומרי הגלם הסינתטיים השונים

קיימים שני סוגי חומרי גלם סינתטיים:

• סינתזה טהורה: אלה חומרים המתקבלים אך ורק מתגובות כימיות, כגון אסטר, אלדהיד, לקטונות, מוסקים מקרוציקליים (מוסקים לבנים), או מתיל-איונונות לתווים סגוליים, בין היתר.
• איזולאטים (ממקור טבעי): הם מגיעים ממוצרים טבעיים, כגון אינדול (הנמצא ביסמין), גרניאול (הנוכח בורד או בגרניום), לינלול (בלבנדר ובברגמוט), ווטיבהרול (מותיבר האיטי או ג’אווה) וכן מוסקים מסוימים הנמצאים במוסק החייתי. הטכניקה בשימוש היא “שברור” השמן האתרי. איזולאט עולה כ-פי שניים מערך השמן האתרי המקביל.

קיימים מוצרים הנקראים הימי-סינתזה, שנוצרו מאיזולאטים, הם יקרים עוד יותר: דוגמה – לינלול טבעי כאיזולאט יוחשל לאצטאט לינליל. חומרי גלם סינתטיים רבים הם לכן רכיבים של מוצרים טבעיים.

מה הסינתזה מביאה לבשמנות?

שימוש בסינתזה בבשמנות מציג יתרונות רבים. מולקולות הסינתזה מביאות משיכות רבות לניחוחות, ומקלות על עבודת הבשמנים.

1. היצירתיות וההפשטה

הסינתזה מביאה קודם כל תווים מקוריים לבושם, כגון אלדהידים או תווים ימיים, לדוגמה, ומעניקה הפשטה לניחוחות. הן מעשירות לכן מאוד את פלטת הבשמן.

סוכרים בסך הכול כ-3,000 מוצרי סינתזה ו-1,000 חומרי גלם טבעיים לרשות הבשמן. למוצרי הסינתזה יש גם יתרון שניתן לקבלם בכל עת, בכמויות הרצויות.

כמו כן, הסינתזה מאפשרת לבשמן לשחזר תווים פרחוניים ריחניים עדינים מדי לזיקוק, בפרט פרחים שאינם מוסרים “נשמתם” אלה שנקראים גם “פרחים אילמים” (כמו לבנדר, לילך, פרזיה, שוש, חצצת, גרדניה, גליציניה, פאיוניה, עלה ויולה וכו’).

חומרי הסינתזה מאפשרים גם לשחזר ריח פירות שלא ניתן לחלץ את תמציתם, כגון תות שדה (C16), אפרסק (C14), קוקוס (C18), שזיף, פטל (frambinone) וכו’. גם אם יותר ויותר, הבשמן יכול כעת למצוא יותר ויותר תווים פירותיים טבעיים.

2. העמידות וה-Sillage

מולקולות הסינתזה מאפשרות גם לשפר עמידות, ולהביא עוצמה ו-Sillage לבושם.

3. ההפגנת התווים הטבעיים

הסינתזה מאפשרת להפגין תווים טבעיים. לדוגמה, לגרות וניל טבעי עם אפקט גורמה המעלה בדעת מאפייה, ניתן להוסיף מרכיב סינתטי, כגון ווניקלין, או אתיל-מלטול, בעל ריח קרמל.

הודות למחקר ולהתקדמות הכימיה, כיום מצליחים לממש מרכיבים בעלי כוח עיורר יוצא דופן מלכתחילה.

כך, הבשמנים מחפשים יותר ויותר “טבעיות” שחומרים טבעיים מסוימים לא יכולים, פרדוקסלית, להציע להם. הסינתזה יכולה לתת אשלייה של הטבעי ולהעלות בדעת תו בשרני ועוטף (דוגמה: ווניקלין).

דוגמה: תו Hédione יפגין טוב יותר ורד ויביא אופי טבעי יותר (עם רעננות טל הבוקר), מאשר ברגמוט או לימון הנחשבים ל”קלאסיים” יותר.

מולקולות הסינתזה כיום

כיום, מולקולות סינתזה חדשות רבות מוערכות מאוד, ומאפשרות להשיג תווים ייחודיים מאוד, כגון:

• מוסקים לבנים: מעלים בדעת נחמה ועדינות (עם תווים לאפקט מעט “בובה”, או “תינוק”), וגם עידון (עם תווים “קשמיר”).
• Cashmeran או Ambroxan: לתווים ממכרים, חזקים ומפיצים.
• Ethyl-maltol: לתווים ממותקים, כמו קרמל.
• Limbanol, Cédramber, Karanal (Z11): לתווים עציים, עצבניים וענברים מוערכים על ידי גברים.
• עוד מחודש: תווים אמיתיים המעלים בדעת עוד הם לעיתים נדירות טבעיים, ולעיתים קרובות יקרים מאוד. הם מוחלפים לעיתים קרובות במכלול של חומרים טבעיים וחומרי סינתזה.
• Evernyl: ריח בין קליפות ומוסים מחוממים בשמש המוביל לתת-יער.
• Ambrofix: שפותח לאחרונה על ידי Givaudan, עם ריחו האופייני של אמבר-גריס, המתקבל על ידי ביוטכנולוגיה (100% מתחדש מקנה סוכר בר-קיימא).
• Mahonia: מביא נשיבה עלי כותרת לקומפוזיציה ומעביר אתכם אל לב שדה פרחים.

הנה כמה מוצרי סינתזה אחרים המשמשים באופן קבוע בבשמנות:

• Damascone Alpha: בריח תפוח-סיידר (בשימוש ב-Nahema ו-Jardins de Bagatelle של Guerlain).
• Ethyl-maltol ו-Maltol: מולקולות בריח ממותק, קרוב לקרמל (בשימוש ב-Angel של Mugler, La Vie Est Belle של Lancôme, ו-La Petite Robe Noire Intense של Guerlain).
• Dihydromyrcénol: תו הדרים רענן ומודרני (בשימוש ב-CK One של Calvin Klein ו-Cool Water של Davidoff).
• Héliotropine: מאפשר להשיג ריח דבק לבן ושקד (בשימוש ב-L’Heure Bleue ו-Après l’Ondée של Guerlain).
• Galaxolide: מוסק אבקתי, פירותי, בשל ונקי (בשימוש ב-White Musk של The Body Shop).
• Cis-3-Hexenol: בריח עשב קטוע (בשימוש ב-Herba Fresca של Guerlain).

דעות קדומות על הסינתזה

שכיח שיש הסתייגויות לגבי מוצרי סינתזה, ושומעים לעיתים קרובות התנגדויות כגון: “בושם טוב הוא בושם המכיל אך ורק טבעי”, או “הניחוחות החדשים כולם סינתטיים”, או גם “הסינתזה זולה יותר.”

בתודעה הקולקטיבית, הטבעי הוא בעצמותו חיובי. במציאות, רוב מולקולות הסינתזה אינן אלא “עותק” של אותן מולקולות הנמצאות בטבע. כעת, אם נכון שחומרים טבעיים מביאים ערך מוסף אמיתי, הסינתזה לא חייבת להיחשב לשלילית.

מחיר הסינתזה: כמו כן, הסינתזה אינה תמיד זולה יותר מחומרי הגלם הטבעיים. לדוגמה, איירון, מולקולת סינתזה הקיימת באיריס עולה כ2,000 € לק”ג.

מולקולת “יוקרה” בריח אבקתי (כגון מוסק לבן) עולה כ-600 €, בעוד תמצית לבנדר טבעית עולה 150 € לק”ג; תמצית נרולי עולה 3,000 € ותמצית תפוז רק 10 €!

חשוב גם לדעת שלעיתים נדרשות שנות מחקר, באמצעות טכניקות מתוחכמות מאוד, כדי להגיע לגילוי מולקולות ריחניות מסוימות המעניינות בשמנים וניתנות לייצור בהיקף גדול.

לגבי החקיקה, היא נוגעת גם למוצרי סינתזה וגם לטבעיים, כל המרכיבים בשימוש בבשמנות כפופים לבדיקות טוקסיקולוגיות חמורות, גדולות יותר על הסינתטיים מאשר על הטבעיים.

חשוב לדעת שבושם 100% טבעי יהיה לעיתים קרובות פחות עשיר ב-Sillage ובעמידות.

ללא סינתזה, בשמים אלה לא היו קיימים

אולם, דעות קדומות מסוימות קשה לשנות, כגון אלה הרוצות שניחוח איכותי יהיה אך ורק טבעי. ובכל זאת, ללא מרכיבי הסינתזה, הבשמנות המודרנית לא הייתה קיימת. לדוגמה:

• ללא אלדהידים, N°5 של Chanel מעולם לא היה רואה אור.
• ללא קומרין, ווניקלין ולינלול, הבושם המודרני הראשון Jicky של Guerlain מעולם לא היה קיים.
• ללא אתיל-ווניקלין, Shalimar של Guerlain לא יכול היה להציע Sillage כה בלתי נשכח.
• Eau Sauvage של Dior, ללא ה-Hédione הצנועה (תו פרחוני שקוף ביותר, גוון תה, אוורירי ויסמיני) המשנה את התווים האחרים ומביאה נשיבה זורמת.
• Acqua Di Gió ללא ה-Calone (המשחזר ריח ים ויוד).
• Mitsouko של Guerlain לא היה כה מושלם ללא תו האפרסק הפירותי שלו (אלדהיד C14), ששימש בניחוח בפעם הראשונה.
• הקסנול המפיץ ריח עשב טרי קטוע, לתווים ירוקים.

היסטוריה: כרונולוגיה של מולקולות הסינתזה

הנה כרונולוגיה העוקבת אחר היסטוריית היצירות הגדולות של חומרי הסינתזה בבשמנות:

• 1833/1834: Dumas ו-Peligot מבודדים את האלדהיד הקינמוני מתמצית הקינמון.
• 1844: Cahours מוצא את הרכיב העיקרי של תמצית האניס: האנטהול.
• 1868: הכימאי האנגלי William Henry Perkin מסנתז את העיקרון הריחני של פאב הטונקה: הקומרין.
• 1882: הקומרין משמש לראשונה ב-Fougère Royale, שנוצר עבור Houbigant.
• 1869: גילוי ההליוטרופין ששמש ב-Après l’Ondée, המכיל גם את מולקולת האלדהיד האניסי שהתגלה ב-1887.
• 1874: הכימאים Tiemann ו-Reimer מייצרים בתעשייה את הווניקלין.
• 1880: גילוי הקינולינים, תווי עור הנוכחים ב-Cuir de Russie (נזכיר שהיו מספר, בפרט Cuir de Russie של Chanel ו-Cuir de Russie של Guerlain).
• 1888: הכימאי Baur ממצה מוסק מלאכותי הרבה פחות יקר ממוסק הטונקין (האחרון אסור כיום).
• 1889: Jicky של Guerlain משתמש, במוצרים טבעיים רבים (הנותנים אלכימיה ייחודית עם העור), במוצרי הסינתזה הראשונים: קומרין, ווניקלין ולינלול, כדי לחזק את הוניל הטבעי ואת פאב הטונקה.
• שנות ה-1900: Moureu ו-Delange מגלים את הוקטין והפטין קרבונאט דה מתיל, עם תו ויולה (עלים).
• 1903: Blaize ו-Darzens משתתפים ביצירת האלדהידים.
• בערך 1905: חברת Dupont יוצרת ייצורים מפורסמים כגון האיונונות, המתיל-איונות, וגם האלדהיד אלפא-אמיל-קינמוני, והאצטיווינול.
• 1908: יצירת ההידרוקסי-ציטרונלל מתמצית הלמון-גראס. בתאריך זה, יצירת תו האפרסק (C14), ששימש לראשונה ב-Mitsouko של Guerlain.
• 1960: גילויים גדולים מתבצעים, כגון ה-Hédione, שבודד מיסמין ונתגלה על ידי חברת Firmenich, שאפשר את יצירת הבושם הנשגב Eau Sauvage (1966) של Dior.
• ה-Sandalone, שנוסף לעץ האלמוג הטבעי, אפשר את יצירת Samsara.
• 1963: נוצר האתיל-מלטול. מדובר בתו הקרמל המפורסם, ששמש לראשונה ב-Angel של Mugler.
• 1966: ה-Calone, תו ימי, שמש לראשונה ב-New West Aramis.
• 1970: הדמשקונים (שבודדו מורד ונוצרו על ידי חברת Firmenich) שמשו לראשונה בהצלחה ליצירת Nahéma ו-Jardins de Bagatelle של Guerlain.
• 1973: יצירת מולקולה בשימוש נרחב, ה-Iso E Super, תו עצי עדין מאוד.
• 1990: יצירת ה-Helvétolide, מוסק אבקתי.

מדי שנה, מולקולות סינתזה חדשות נוצרות, וחומרי גלם טבעיים חדשים מתגלים.

סיכום

חשוב לדעת שבשמן מרכיב את אורגן הבשמים שלו (הרהיט המאפשר לו לסדר ולמיין בקבוקי שמנים אתריים שלו), עם כ-1,000 מוצרים, שהוא בוחר לפי זיקותיו מבין מגוון של 4,000 חומרים טבעיים וסינתטיים.

תווי מוצרי הסינתזה העשירו לכן מאוד את אורגן הבשמן, ואפשרו ליצור תווים מסוימים כגון תו ויולה, לילך, שוש, לבנדר ותווי פירות שלא ניתן לטפל בהם בצורה טבעית. כל הגילויים הללו תורמים לפיתוח, חידוש והעשרת היצירה בבשמנות.

כמו כן, בושם המכיל הרבה מוצרי סינתזה יהיה ליניארי ויציב יותר על מצעים רבים (מוטות, בדים, עור וכו’). הוא גם יהיה עמיד יותר ויהיה לו יותר Sillage.

כמו כן, בושם המכיל יותר מוצרים טבעיים ממוצרי סינתזה יתפתח בהתאם לכל עור, ולעיתים יהיה “בלתי מזוהה” מאדם לאדם. סוג בושם זה בעל רטט שונה; יהיה לו “ממד נשמה”.

צאו ממבט בינארי ופשטני זה המורכב מהתנגדות הטבעיים הנחמדים למוצרי הסינתזה הרעים! האידיאל נותר לכן להחזיק, בניחוח, מוצרים טבעיים בפרופורציה גבוהה, בלוויית מוצרי סינתזה, שיפעלו כמשלימים.