מסע להודו: מחברת השראה וריחות תבלינים

גילוי תרבויות חדשות מעשיר בכל המישורים: פתיחות רוח, אך גם פתיחות לטקסים חדשים, נופים, גילוי ריחות שלא הכרתי קודם, או שילובים חדשניים. כל יעד העשיר את המורשת הריחנית שלי והזרים השראות חדשות.

הכל יכול לשמש השראה: נופים, טבע, צבעים, אמנות מקומית, מוזיאונים, פרחים, פירות, תבלינים, משקאות, קוקטיילים, מנות מקומיות. הסקרנות היא הדלק הבלתי-נמנע לשמירת התשוקה. עם שובי, תמיד שורר בי רצון עז להקרין את עצמי למסע הבא.

הודו, ארץ הריחות והניגודים

הצפון ורג’סטאן

ביצעתי כחמישה מסעות להודו הצפונית ברג’סטאן: ג’איפור, ג’ודפור, אודייפור, עם שרידיהם המרהיבים, ארמונות מפוארים, חנויות אבנים יקרות ובדים רקומים.

שיאה היה ביקור בטאג’ מאהל, אחד היפים בפלאות העולם, המציע מראה שונה בהתאם לשעת היום. זיכרון עז, שכן סיפרתי לאורך קריירתי את סיפורו של Shalimar של Guerlain, שסיומו הטרגי מתרחש בטאג’ מאהל.

הדרום והערים

גואה מציעה חופים גן-עדן עם אווירה נינוחה. ביקרתי גם בדרום, בקרלה השופעת, שם העוני פחות בולט ושורר נעימות חיים מסוימת.

הערים הגדולות מסחררות ומתישות, לעתים קרובות עצובות מאוד, שכן הן נגועות בעוני עמוק כמו מומבאי, דלהי, בנגלור, המצויות ליד שפע של עושר. בערים אלה לא יכולתי לצלם — בכל פינת רחוב היו סצנות חיי יומיום שלא ניתן לשאתן.

מורשת ריחנית ייחודית

זוהי ארץ כה מגוונת שקשה לסכם את כל שגיליתי בה. הודו עשירה בריחות עזים — לפעמים נעימים מאוד, ואחרים, בעיקר בערים, יכולים להיות מבלבלים.

הודים והודיות אוהבים להתבשם, ואפשר לראות שם עתה פרפומריות סלקטיביות שבהן נמכרות מותגים בינלאומיים גדולים וגם לאחרונה בשמי נישה.

• הפרחים: הודו היא יצרנית גדולה של פרחים, כגון טוברוז ויסמין — פרחים שנקלעים לענקי מחרוזות, מוקדשים לבתי מקדש אך גם לחתונות וחגיגות שונות.
• התבלינים: התבלינים ההודיים מוערכים מאוד גם בקרב בשמאים. ביקרתי במפעל בדרום הודו והבנתי טוב יותר את עיבוד התבלינים לבשמנות — זיכרון נהדר!

מתכון לצ’אי (Masala Chai)

כשמדברים על תבלינים, מדברים על צ’אי (שיש להגות: צ’אי) — משקה שמקורו בהודו ושמו בהינדי פירושו פשוט תה. בהודו מדויק יותר לומר Masala chai.

סיפורה של מתכון זה מתפרש על פני יותר מ-5,000 שנה. במקורו, הוא שימש כתרופה ברפואה ההינדית המסורתית, הרפואה האיורוודית, ולא כלל תה — רק חלב עם עירוי תבלינים.

כיום הצ’אי הוא משקה המורכב מתה שחור ממותק, מתובל בתבלינים וחלב חם. הודים שותים צ’אי זה מבוקר עד ערב, בכוסות קטנות, בכל הנסיבות — בברכה, בחנויות, ברכבת, אצל רופאים איורוודיים וכן הלאה.

כיצד להכין צ’אי טוב?

הכנת צ’אי טוב דורשת שיטה מדויקת:

1. להרתיח כמה דקות את המים עם תבלינים — כמה גרגרי פלפל, 3 גרגרי הל; יש המוסיפים גם קינמון וציפורן ולפעמים ג’ינג’ר.
2. יש להוסיף לאחר מכן 3 כוסות חלב — אני משתמשת בחלב צמחי.
3. להרתיח שנית כמה דקות, לאחר מכן לסנן ולשפוך.

מהמשקה לבושם: יצירת Vangelis

מתכון זה עורר בי את יצירת הבושם Vangelis מקולקציית הוניל, כמחווה למשקה זה ולהודו.

בפרגרנס זו, הפונה הן לנשים והן לגברים, התווים מאורגנים כדי ליצור את ההרמוניה הזו:

• עצי המפתח: פצ’ולי, ארז, ותיבר ועץ האלמוג היקר, המשמש לארגזי חתן וגם לטקסים דתיים.
• התבלינים הפצפוצים: הל, פלפל, ערעד, ג’ינג’ר, ציפורן.
• המתיקות: הם משולבים עם תו חלבי עדין ועם וניל טבעי ממדגסקר, המעניק את התו המתוק הנחוץ ליצירת הרמוניית הצ’אי.

אני שומרת בזיכרוני זיכרונות ריחניים נוספים ממסעות אלה להודו, אשר יהיו, אני מקווה, מקור ליצירה להרפתקאות ריחניות עתידיות באתר Delacourte.