הפאסטות הריחניות: המדריך המלא לארכיטקטורה ולתווי בושם

פאסטות הראש (רעננות והמראה)

אלה הן התווים הנדיפים ביותר, אלה המעניקים את החיוך ואת הרושם הראשון.

• הפאסטה ההספרידית: מורכבת מהדרים (לימון, תפוז, ברגמוט, יוזו). רעננה, חיה ומפוזרת. (קראו את המאמר המלא)
• פאסטת הרעננות החדשה: “טכנית” יותר, היא מזכירה תווי splash, טוניים ונקיים מאוד (כביסה נקיה), משמשת לעיתים קרובות בבשמים גבריים. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה הארומטית: מורכבת מעשבי תיבול טריים (נענע, לבנדר, רוזמרין, טימין). רעננות עם הרבה אופי ויטבעיות. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה הימית: תווי יוד או אוקיינוס (Calone) המעניקים אפקט רוח קרירה וטוני. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה הירוקה: ריח עשב גזוז, שרף, עלים מקומטים (Galbanum). מחיה ואביבית. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה האלדהידית: תווי סינתזה בעלי ריחות “נקי ומתכתי”. הם גורמים לפרחים לרטוט ומעניקים עוצמה. (קראו את המאמר המלא)

פאסטות הלב (אופי וחתימה)

הן מתפתחות לאחר מספר דקות ומהוות את לב הבושם.

• הפאסטה הפרחונית: נרחבת מאוד (פרחי אביב, לבנים, אבקתיים, מתובלים). פרחים ירוקים פועלים בראש, פרחים לבנים (יסמין, טוברוז) בלב. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה הסולארית: פרחים טרופיים (ילאנג-ילאנג, פרנגיפני, טיארה) ותווי סליציל המריחים כמו חול חם. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה הפירותית: פירות טריים (אגס, תפוח), אדומים (דובדבן) או טרופיים (קוקוס, מנגו). מוסיפה נגיעה שובבה או גורמאית. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה המתובלת: תבלינים קרים (הל, ג’ינג’ר) פועלים בראש, חמים (קינמון, זעפרן) בלב ובבסיס. (קראו את המאמר המלא)

פאסטות הבסיס (עמידות ושובל ריח)

אלה הם התווים העמידים ביותר, אלה שנשארים על העור או הבגדים.

• הפאסטה העצית: הותיבר יכול להיות בראש/לב, אך עץ אלמוג, ארז, עוד ופצ’ולי הם תווי בסיס מבניים. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה השיפרית: תמיד עצית (מוס, פצ’ולי) עם ראש ברגמוט ולב פרחוני. אקורד אופיי. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה המזרחית או הענברית: אקורד שרפים, בשמים, וניל ופצ’ולי. חושנית ועוטפת. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה הגורמאית: תווים רגרסיביים (וניל, קרמל, פרלין) הממריצים את חכי הטעם. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה האבקתית: ריחות אדיריים (אירוס, סגל, מימוזה) המזכירים אבקת אורז. (קראו את המאמר המלא)
• הפאסטה המושקית: מסופקת על ידי מוסקים לבנים. תווים רכים, קוקוניים ועמידים מאוד (אפקט “נקי”). (קראו את המאמר המלא)
• פאסטת העור: תווים מעושנים, טבק, ליבנה. מאופיינת מאוד ובמקורה גברית. (קראו את המאמר המלא)
• פאסטת הפוז’ר: אקורד גברי מיתולוגי (לבנדר, גרניום, טונקה) המזכיר סבון גילוח. (קראו את המאמר המלא)

סיכום

אם בושם מאורכסטר עם פאסטות רבות, הוא נקרא מרובה פאסטות. ככל שהוא מרובה פאסטות יותר, כך הוא מורכב יותר ומציע הפתעות במהלך התפתחותו. בושם בעל מעט פאסטות הוא ישיר יותר ויישא חן יותר בעיני אנשים המחפשים פרגרנסים פשוטות ונקיות.