הרבריום של הבשמאי: מדריך לחומרים הצמחיים הנדירים (עוד, אמברט, טבק…)

שקד טבעי

קיים תו סינתזה הנקרא aldéhyde Benzoïque שמתקבל לאחרונה בצורה טבעית. הוא מיוצר מתוך גלעיני משמש בתהליך של hydrodistillation, המאפשר לחלץ ממנו benzaldéhyde (המוצר המתקבל נקרא benzaldéhyde טבעי).

חילוץ ומאפיינים

חומר הגלם המשמש הוא הפרי, שנטחן ולאחר מכן מוחמץ במים פושרים ל-12 עד 24 שעות, מה שמאפשר יצירת השמן האתרי. זיקוק מיוחד מאפשר לקבל מוצר מזוקק. מדובר בנוזל חסר צבע, לפעמים צהוב מאוד בהיר, שריחו הנעים והחודר מזכיר את ריח השקדים הטריים הטחונים.

תווי שקד אחרים בבשמאות:

• פול טונקה ומרכיבו, הקומרין.
• הליוטרופ או הליוטרופין.
• aldéhyde anisique.

יתרונות השקד לבריאות

השקד עשיר מאוד בוויטמין E, מינרלים ומיקרו-יסודות. מדובר בפרי מאלקל, תזונתי מאוד, אנרגטי ומרמינרל. ללא כולסטרול, עשיר בפיטוסטרולים וחלבוני צמח, הוא מועיל לחזה, לריאות, לקיבה ולמעיים.

לשקד יש למעשה תכונות אנטיספטיות המשמרות את האיזון הטוב של הפלורה המעיתית. עושרו במגנזיום ובפוספור הנספגים על ידי הגוף עושה אותו לטוניק מצוין למערכת העצבים שלנו ותכולת הסידן הגבוהה שלו מצוינת לבריאות העצמות.

בשמים: השקד הטבעי נוכח בתו ראש בFlorentina של Delacourte Paris. ריח זה נמצא גם ב-L’Instant Magic, שפותח על ידי Randa Hammami ו-Sylvaine Delacourte.

אמברט (מוסק צמחי)

שם בוטני: Abelmoschus moschatus

האמברט, שגובהו יכול להגיע ל-3.50 מטר, הוא בן דוד ההיביסקוס. יש לו פרח גדול צהוב-גופריתי עם גרון חום, והוא משמש בשל גרעיניו הנמצאים בתוך פירות עם קפסולות גדולות חומות.

האמברט נקרא כך שכן גרעיניו מפיצים ריח נעים מאוד, בין ענבר למוסק. לגרעינים אלה צורת שעועית, והם מוקפים בתגמנת (רקמה חיה) המכילה שמן. חומר שרפני צהוב נותן לגרעין את ריחו המיוחד, שחזק אף יותר כאשר מועכים אותו.

המוסק הצמחי האמיתי

מדובר למעשה במוסק צמחי עם נוכחות טבעית של ambrettolide, שאין לבלבל אותו עם musc Ambrette (מוסק חנקני רעיל עם תווי מוסק), האסור כיום בבשמאות.

כל שנה מיוצרות כשישים טון גרעינים. עונת הקציר היא מיוני עד יולי וכל הקצירה היא ידנית. מוצר זה יקר ויוקרתי ביותר, ומעט בשמאים משתמשים בו.

טיפול וריח

טיפול האמברט נעשה בזיקוק, ונותן שמן אתרי הנקרא, בטעות, “חמאת אמברט”, בשל עקביותו המשחתית. שמן זה מפוצל לאחר מכן כדי להסיר את חומצות האורגניות המוצקות הנותרות, ונותן מוצר סופי הנקרא “האבסולו”.

חילוץ ב-CO2 על-קריטי הוא שיטה מעניינת, שכן מותאמת יותר לגרירת מולקולות כבדות, עם תפוקה טובה בהרבה.

ריח: ריח האמברט עדין, מוסקי, ענברי וקצת חייתי. הוא גם פירותי, עם תו הנמצא בין אגס לברנדי שזיפים, ומעט פרחוני. ריכוז הפארנסול הגבוה שלו נותן תו המתקרב לשושנת עמק. מדובר במוצר של עוצמה ועמידות יוצאות דופן.

היסטוריה ובשמים

גרעיני האמברט שימשו בעבר לסגולותיהם הרגיעות והמעוררות, וגם לכוחם האנטיספטי והאפרודיזיאקי. בעבר, הם אפשרו היגיינת פה טובה, והקלו, בצורת תחליב, על גירויים.

כיום, גרעיני אמברט מוסיפים לפעמים לקפה, וגם לליקרים מסורתיים מסוימים עם עשבים, כגון Bénédictine.

בשמים עם אמברט:

• Champs Elysées Guerlain
• Muscs Koublaï Khän Serge Lutens
• Clair de Musc Serge Lutens
• Bois farine L’Artisan Parfumeur
• N°19 Chanel
• Dovana Delacourte Paris

עץ ביר’ץ (Bouleau)

תמצית עוד-ביר’ץ מתקבלת בזיקוק איטי של העץ. הביר’ץ הוא עץ ממוצא רוסיה וצפון אירופה. הנקרא גם “ביר’ץ לבן”, הוא גדל בר. השמן המתקבל לאחר הזיקוק מדה-פנוליזציה ונשטף בסביבה אלקלית כדי לשמש בבשמאות.

בימינו, ריכוב של חמישה עד עשרה חומרי גלם משמש להחלפת עץ הביר’ץ, שנחשב כיום לרעיל ולכן אסור.

שימוש ותווים עוריים

עוד-ביר’ץ משמש ברוסיה לעיבוד עורות, ומשולב בהכנות פארמצבטיות מסוימות (מסטיקים, משחות שיניים). בבשמאות, ריח עץ הביר’ץ הקנה תו עורי לבשמים אמבלמטיים אלה: Cuir de Russie של Chanel או Cuir de Russie של Guerlain.

הוא נוכח גם ב-Shalimar וב-Habit Rouge. ניחוחות אלה היו צריכים לעבור ניסוח מחדש, ועץ הביר’ץ הוחלף בריכובים על בסיס מוצרים טבעיים כמו שמן Cade ולבדנום, לרוב מעורבים עם תווי סינתזה מסוג IBQ (תו ירוק ועורי קרוב לגומי) או sudéral (ר׳ הפאסט העורית).

תמצית ה-Cade: זהו חומר גלם עורי אחר (תכונות נגד קשקשת) המתקבל בזיקוק הערער (oxycèdre). הוא משתתף באקורד “עץ ביר’ץ”.

קמומיל

פרח קדוש במצרים העתיקה, מוקדש לאל רע (אל השמש), לקמומיל הרומאי יש ריח ארומטי מאוד, קצת מר, ופאסטות פירותיות של תפוח. פרח זה המגודל באירופה דומה לאמנון ותמר, ויש לו סגולות מרפא. בבשמאות, הוא פועל יותר בתווי ראש ומשתלב מאוד עם תווים פרחוניים קלים.

קמומיל נוכח ב-Jubilee Bouquet של Penhaligon’s, ולאחרונה הועלה לכבוד ב-Mémoire D’une odeur של Gucci. עם זאת, פרח זה נשאר מועט שימוש מאוד בבשמים.

לימונית

בניגוד לדעה הרווחת, ללימונית אין קשר ללימון. מדובר בגרמינאה (צמח עם פרחים זעירים מקובצים בשיבולים), המשמש רבות בבישול, ידועה בסגולות הרפואיות הרבות שלה.

הזנים השונים

• איכות Cymbopogon nardus (סרי לנקה, מלזיה): העלים מיובשים בשמש ואז מזוקקים. התמצית מכילה גרניול וציטרונלל. שמה האנגלי הוא ginger grass.
• איכות Cymbopogon winterianus (ג’אווה): טרייה ומבוקשת הרבה יותר. משולבת לעיתים קרובות בבשמים גבריים, ריחה חי וטרי מאוד, מה שמעצים תווים הספרידיים (ר׳ הפאסט ההספרידית). היא שימשה רבות כדוחה יתושים, מה שאולי מסביר את שימושה המוגבל בבשמאות.

לבדנום ונגזרותיו

לבדנום הוא שרף, ידוע מאז העת העתיקה בשל ריחו אולם גם בגלל תכונותיו הרפואיות (ריפוי פצעים). שיח זה נמצא בארצות הגובלות בים-התיכון (ספרד, מרוקו). נבטים צעירים מפרישים שרף ריחני ודביק, הלבדנום, שמגם הנקראת גם “דמעות ישוע”.

לריחו יש כמה תווים משותפים עם ענבר אפור: יש לו נגיעות עוריות, חייתיות ועשבוניות. בצורה מסורתית, הלבדנום נאסף על ידי הרועים בעזרת רצועות עור, על ידי גרידת ענפי הלבדנום, או על ידי מסרוק זקני עיזים שנשפשפו כנגד הצמח.

הבדל בין לבדנום לשרף

קיים אבסולו לבדנום ותמצית לבדנום. כיום, השרף מתקבל על ידי הרתחת הענפים במים חמים ובסודה.

• מוצרים מהשרף (“Labdanum”): ל-résinoïde labdanum עומק ריחני בולט, כהה, עמוק וחם. זהו תו חזק קרוב ללבונה (שרופה), עם פאסטות עוריות, ענברות, וניל ומלוחות.
• מוצרים מהעלים/ענפים (“Ciste”): ל-essence de ciste יש פאסט ארומטית מאוד, קמפורית, עצבנית בראש. אבולוציתה הופכת לאחר מכן לשרפית, בוסמית, כמעט קרמלית.

תו זה משמש רבות בבשמים מזרחיים, ענברים וציפריים.

נגילה

שם בוטני: Nigella Damascena

שכן בוטני של aconits ו-dauphinelles, הנגילות הן רנונקולאציאות אלגנטיות עם פרחי כוכבים כחולים בהירים. הנגילה היא צמח מפתיע, וגרעיניה מחזיקים ריח פירותי-דבשי, המזכיר בצורה מוזרה את תות השדה.

היא מוערכת מאוד על ידי בשמאים שיש להם מעט תווים פירותיים טבעיים לרשותם (ר׳ הפאסט הפירותית).

שמה מגיע מהלטינית niger שפירושו “שחור”. בנוסף, צמח זה נפוץ מאוד בשטחים סלעיים של דרום, מערב ודרום-מערב צרפת.

אופופנקס

מהיוונית opos שפירושו “מיץ”, ו-panax שפירושו “צמח מרפא”, מדובר בצמח רב-שנתי ממשפחת הסוככניים (זן Commiphora erythraea). האופופנקס נמצא בעיקר באפריקה (אתיופיה, אריתריאה, סומליה).

כמו המור, תמציתו מתקבלת בהפרשת הקליפה, ולאחר מכן מטופלת בזיקוק. הוא משמש בתווי בסיס של בשמים מזרחיים. ריחו עדין, חם, פירותי, עפרוני ובלסמי, אולם גם עורי בתווי בסיס. האופופנקס נוכח ב-Shalimar של Guerlain, וב-Coco של Chanel.

העוד

העוד משמש מזה מאות שנים למטרות מרפא ורוחניות. בתרבות המוסלמית, הוא נחשב לאחד מהמרכיבים הבסיסיים. מדובר בתו בוסמי חדש בארגן של הבשמאי, שונה מאוד מהאחרים.

עץ העוד (Agar)

העוד מיוצר על ידי עץ טרופי מהסוג Aquilaria כאשר הוא מזוהם בפטרייה בשם Phialophora parasitica. העץ המזוהם מגיב בייצור שרף נדיר ויקר: עץ העוד (או עץ אגר, אלוורה). הוא מגיע מדרום-מזרח אסיה ונותן תו בוסמי, כהה ואינטנסיבי.

רק ספציה אחת מתוך מאה מכילה את השרף היקר. כיום, עצים אלה מוגנים. בנוסף, בבשמים אינטימיים, אין טיפת עוד אמיתי, בגלל מחירו העולה על מחיר הזהב.

בדרך כלל מדובר בריכובים המורכבים מתווים בוסמיים אחרים (ארז, סנדל, ותיבר, פצ’ולי, לבונה), לרוב משולבים עם Cypriol, ומוסיפים תווים עוריים וחייתיים. ל”עודים המזויפים” הללו יש עוצמה לא ייאמן.

שומשום

שם בוטני: Sesamum indicum

גרעיני השומשום (ממוצא אפריקה המרכזית) שהפכו לנושא של אלף לילה ולילה, מילאו תפקיד יומיומי מאז ימים קדומים. ריח השומשום ידוע מאוד ומשתלב נפלא עם עצים או תווים מזרחיים. יש לו אפקטים של לחם חם, סירופ מייפל, קפה, בוטנים ואגוז לוז.

כדי לשמש בבשמאות, השומשום מטופל בדרך כלל בחילוץ ב-CO2, תהליך המאפשר לו לשמר את ריחו המקורי. בOsiris של Delacourte Paris, השומשום מחובר לדבש, ארז ופרח תפוז.

טבק בלונד

מדובר בצמח שנתי ממוצא אמריקה הטרופית. לאחר קצירתם וייבושם, העלים עוברים תסיסה לא-אלכוהולית. האבסולו מתקבל בממיסים נדיפים (לעיתים קרובות מולבן לאחר מכן). 200 ק”ג עלים מיובשים מאפשרים לקבל 850 גרם תמצית.

ריח הטבק הוא עפרוני, מחייתי, עם תווים של פול טונקה וחציר יבש. ריחו חם, דבשי ועדין גם כן, הוא משתלב במיוחד עם תווים עוריים, בוסמיים וציפריים.

טיליה

עץ זה, שיכול להגיע לגובה של 30 מטרים ולחיות עד אלף שנה, נמצא בעיקר באירופה. לפרחיו חמישה עלי כותרת בצבע לבן-צהבהב, והם ריחניים מאוד. בבשמאות, הידרולט בזיקוק משמש לחילוץ תמצית הפרחים.

עם זאת, הטיליה משוחזרת לרוב בצורת “ריכוב” בבשמים. למעשה, לא קל להשתמש בה שכן לריח יש קונוטציות של “חליטת עשבים”. ריחה העדין המשמש רבות בEaux de Cologne, ויש לו תו דבשי קל.

בשמים המכילים טיליה:

• Eau du Ciel Annick Goutal
• Extrait de Songe L’Artisan Parfumeur