אוצר המילים של הבושם: מילון קטן לדיבור על ריחות

פאצטות שונות של הרעננות

רענן: שימוש שכיח של לקוחות לדבר על בשמן כשהן אוהבות אותו. אך הרעננות האובייקטיבית קיימת! היא מתחלקת למשפחות אחדות:

• הספרידות: הדרים או ציטרוסים או תווי קליפה.
• תווים ירוקים רעננים: ריח עלים מרוסקים, דשא גזוז, ירוק, גולמי.
• תווים פרחוניים רעננים: שושנת הבקעות, לילך, הדס, שרינגה, עלי ורד, פריסיה.
• תבלינים רעננים: הל, פלפל ורוד, ג’ינג’ר.
• תווים ארומטיים רעננים: לבנדר, רוזמרין, מנתה, טימין, תבל כמו בזיל.
• ריח רענן ימי או יודי, מלוח.
• ריח רענן של נקיות (כביסה או סבון) הניתן על ידי אלדהידים.

אוצר מילים רגשי וחושי

רוטט: כאשר לבושם יש עצבנות. למשל תו שחוצה את הבושם כמו עץ, לדוגמה הותיבר.

חייכן: שיש לו תווי ראש קבליים, אוהדים שגורמים לרצות להמשיך להריחו שוב ושוב.

Juicy (עסיסי): שיש לו תווים פירותיים כמו אגס ותפוח או פרי חמצמץ אחר, בשילוב עם הדרים, הכל גורם לרפרף.

חתום: מה שצריך תמיד להיות מאפיין הבושם: ניכר, מזוהה, שמשאיר עקבות.

Hook (קרס): תו ראש מאוד קליט, הנקרא גם “כובע”, ולכן נדיף מאוד.

חד: כאשר תו הראש חריף מאוד, ואפילו אגרסיבי.

Cocooning (מקנן): תווים נוחים ועוטפים כמו מוסק לבן ווניל, ריח “פשמינה”, “קשמיר” רגרסיבי, “בובת ילדות”.

ממכר: לעתים קרובות על ידי פירות אדומים או וניל, קרמל, שוקולד, פול טונקה, כלומר גורמה, אך אפשר לומר זאת גם על בושם שאינו גורמה. פשוט בושם שאי אפשר להסתדר בלעדיו, תרופה עדינה!

שמשי: בשל תווים אקזוטיים כגון פרנג’יפאני, ילאנג-ילאנג, יסמין, מגנוליה, קוקוס, תווי סליצילאט שמריחים כמו חול חם, או עור חמום בשמש. ריחות חוף וחופשה כמו מוצרי שמש, או האימורטל.

אבקתי: שמריח איריס, סגול, הליוטרופ, מימוזה. ריחות יבשים המדגדגים את האף ולא מתוקים. שיכולים להיות “רטרו” ולהזכיר טלק ואבקת אורז.

לקטי: תווים נוחים מאוד הנותנים קרמיות לבושם, כמו הסנטל, תווים לקטיים (ריח חלב חם, חלב קוקוס) וגם פירות צהובים מסוימים, תווים ירקוניים כמו אורז.

מסורבל: לומר לבשמן שהוא יכול לתת לבושם יותר מקוריות, “לפזר” אותו, לתת לו יותר “צד מפתיע”.

זוהר: אפקט ברק, עליזות, אופטימיות, שמיתן על ידי הדרים, פירות מימיים, נוצצים, בעלי עצבנות (באנגלית sparkling).

סקסי: מונח סובייקטיבי מאוד, שיכול להיות מיוחס לתווים מזרחיים או ענברים, תווי וניל, תווים מיסטיים יותר כמו קטורת, אופופונקס, בנזואין. או גם לתווי פרחים לבנים מכשפים, אקסטרוורטיים ונרקוטיים כגון יסמין, טוברוז, שושן, אבסולו פרח תפוז, שרובם מכילים בהרכבם מרכיב טבעי שהוא האינדול (תו אנימלי).

עגול: הפך של יבש, קשה ואנכי.

בוטירי: לא גלמורי, שמריח חמאה מחמיצה.

מונחים טכניים של הביקורת

ניתן לשמוע גם מונחים, כמו:

• יש לו אורקסטרציה יפה!
• הוא מאוד מפאוצ’ט: הפך של תו פשוט ומשעמם.
• הוא לינארי: הפך של אבולוטיבי ומשתנה, כלומר: זהה על כל המשטחים (פסיות ריח, בד, עור).
• הוא מרוקם: מלא, שיש לו “בשר” פולפוסי, מגעי מאוד, מאוד מלא ב”מרכיבים טבעיים”, עשיר, יש לו עקומות יפות.