הקיץ חלף, העלים מתחילים ליפול, הימים מתקצרים. ייתכן שבמהלך הקיץ היה לכם פחות חשק להתבשם, בגלל החום, הלחות, הריח שנמצא בכל מקום של קרמי ההגנה מהשמש, או מחשש לכתמים על העור הנגרמים מחומרי גלם מסוימים, לעיתים קרובות טבעיים, אך הגורמים לרגישות לאור.
החשק חוזר, יחד עם מגמות האופנה החדשות. בגדים שנוכחים יותר על הגוף מעוררים גם את הרצון להלביש גם אותם בניחוחות יפים.
מבושם סתיו מצפים עדיין לקצת רעננות, אך גם ליותר נוחות, לתווים עוטפים יותר, לחתימה מובהקת יותר, ל-Sillage (שובל הריח). להתראות לתווי קליפות ההדר, לתווים הפרחוניים והשמשיים: נתראה בשנה הבאה.
אפשר כמובן לשוב אל הבושם שאתם נאמנים לו, בושם החתימה שלכם. אבל לפני שתשובו אליו, למה לא לבחור בושם מעבר, כדי לאמץ את החשק הזה לשינוי?
אלה אהבותיי הריחניות, הן בעולם הבישום הקלאסי והן במותגים הפחות מוכרים, המכונים גם “בשמי נישה”. כל ההמלצות שלי הן בשמים שנראים לי אלגנטיים וקלים ללבישה, ושניסיתי כמעט את כולם.
1. התאנה: המעבר העדין
מעבר יפה מהקיץ יכולים להעניק תווים ירוקים, אלה של עשב חתוך, של מוהל, של עלים מקומטים. במשפחה הזו קיים תו שהוא גם ירוק וגם פירותי, נעים מאוד בסתיו: התאנה.
תו התאנה הטבעי אינו קיים. צריך לפרש אותו מחדש, וכל בשם מרכיב אותו בדרך אחרת: תו ירוק הנקרא סטמון, בשילוב עם תווים חלביים כמו קוקוס, ולאחר מכן עם תווים עציים: עץ אלמוג, ותיבר או ארז.
היא נוכחת כמעט בכל בתי הבושם. הנה אלה שאני מעדיפה.
Un Jardin en Méditerranée (Hermès)
הראשון בסדרה ארוכה, הבושם הזה נוצר בידי Jean-Claude Ellena. זכיתי, לפני שהצטרף ל-Hermès, להשתתף בהכשרה איתו בגראס. יש לו כישרון מובהק להוראה, והוא אף כתב ספרים רבים על הבושם, וכל אחד מהם הצלחה.
ה-Eau de Toilette הזו בנויה סביב התאנה, אך באופן עדין ורב-גוני. היא מעלה בדמיון גן שופע בתוניסיה. זהו בושם שלא מתעייפים ממנו, ואני אוהבת להתבשם בו.
Jean-Claude Ellena הוחלף בידי Christine Nagel, אך יש לי חיבה ברורה ליצירות שלו. הוא לא יצר דבר מלבד פלאים, הן באוסף הפרטי Hermessences והן בקו הקלאסי, עם Terre d’Hermès המופלא.
תווים: הדרים, תאנה, פריחת תפוז, אפרסק, ברוש.
עמידות: טובה, כ-6 שעות. עדיין מורגש על הבגדים כמה ימים לאחר מכן.
כדאי לדעת: Guerlain השיקה ראשונה את הקטגוריה המשלבת רעננות ועמידות, שהמשותף לה הוא שיר הלל לטבע: ה-Aqua Allegoria ב-1999. אחר כך הגיעו ה-Jardins של Hermès ב-2003, ה-Escales של Dior ב-2008, וה-Eaux של Chanel ב-2018.
Figuier Eden (Armani Privé)
ניחוח יפה מאוד סביב התאנה, רב-גוני, רענן ועמיד כאחד. הירוק והפריך של התאנה מרוככים בו בעדינותו של האיריס.
הבושם הזה נוצר ב-2012 בידי Christine Nagel, כיום בשמת ב-Hermès. עוד לפני שהחלה לעבוד שם פיתחנו יחד את Élixirs Charnels עבור Guerlain.
זהו בושם אלגנטי, ללא לקיחת סיכונים, שאפשר לחלוק אותו עם אחרים. הוא אינו נועז במיוחד, אך הוא מרענן וקל ללבישה.
תווים: פלפל ורוד, תאנה, תה, איריס.
עמידות: בינונית, 4 עד 5 שעות.
Dioriviera (Dior)
הבושם הזה, שנוצר ב-2023 בידי Francis Kurkdjian, מדבר על דרום צרפת. הוא נעים מאוד וקל ללבישה. חבל שהבשם העתיק מעט את עצמו, כשחזר על המבנה של Fleur de Figuier, שאותו הרכיב עבור Roger & Gallet ב-2013.
בינתיים לא חוויתי אהבה ממבט ראשון אמיתית בין הניחוחות שיצר ב-Dior. אני מצפה בקוצר רוח להריח את גרסת ה-Eau de Parfum שלו של Jasmin des Anges.
תווים: תאנה, ורד, יסמין, עץ אלמוג.
עמידות: בינונית, כ-4 עד 5 שעות.
2. השיפר: לב הסתיו
כשהטמפרטורות יורדות באמת, בשמי השיפר משקפים להפליא את העונה הזו.
מה פירוש “שיפר”? אלו ניחוחות עציים תמיד, לעיתים קרובות עם פצ’ולי, לעיתים עם טחבים (האברניל) ולאבדנום. את התווים האלה אפשר להלביש בדרכים שונות: בהדרים, ולעיתים קרובות מאוד בוורד.
אני ממליצה לכם לקרוא את המאמר שלי על השיפר כדי להכיר את סוד האקורד הזה, את הרכבו ואת מקורו.
שיפר מריח כמו עלי סתיו, אדמה לחה, חזזית, טחב עצים, עץ מעושן. תווים עמוקים ומסתוריים, שמעוררים רצון להתכרבל בצעיף קשמיר, מול אש באח ובחברת תה טוב.
יועצות הבשמים אמרו לי תמיד שלנשים ולגברים שבוחרים בשיפר יש מכנה משותף אחד: אופי חזק מאוד.
Rose Barbare (Guerlain, L’Art et la Matière)
שיפר עטוי ורד, שפיתחתי עם Francis Kurkdjian.
אני לא כל כך אוהבת ורד, מבחינת טעם: לעיתים קרובות הוא נראה לי פיגורטיבי מדי, מתקתק מדי או וינטג’י מדי. רציתי ורד עם קוצים, פראי, ורד שגם גברים יוכלו להתבשם בו. רציתי גם לקרוץ, בצדו השיפרי והפירותי, אל Mitsouko, ראש משפחת השיפר. Francis ענה לבקשתי להפליא: זהו שיפר נגיש, בניגוד ל-Mitsouko שהוא יצירת מופת, מעט וינטג’י, אך בעל חתימה כה ייחודית עד שנדרשת אישיות מובהקת מאוד כדי להתבשם בו.
תווים: ורד, אפרסק, דבש, פצ’ולי, טחבים.
עמידות: מספקת מאוד, כ-6 עד 7 שעות על העור, ובהרבה יותר על הבגדים.
Portrait of a Lady (Frédéric Malle)
האהוב על ליבי. אחד הבשמים העמידים ביותר שאני מכירה. ואם יש בו מאותם עצים ענבריים שאני שונאת, אני לא מזהה אותם.
ייתכן שהוא אינו מסווג במשפחת השיפר, אבל בעיניי יש בו את סימני ההיכר שלה: פצ’ולי, ורד, עץ.
אצל Frédéric Malle יש הרבה פנינים, ו-Portrait of a Lady היא אחת מהן. זהו בושם מופלא בבנייתו ובנוכחותו: הוורד הטורקי שלו, במינון יתר מוחלט, מונח על מצע של פצ’ולי ולבונה. הוא מחזיק כמה ימים על רצועת הריח ומעניק שובל ריח מרהיב.
זהו בושם גדול, שנחרט בזיכרון, בושם שמדבר בקול רם וברור. אני ממליצה עליו לנשים ולגברים שאוהבים חתימה מודרנית ומובהקת. יוצרו, Dominique Ropion, הוא בשם גדול מאוד.
31 Rue Cambon (Chanel, Les Exclusifs)
השם הוא מחווה לכתובת האגדית של הבית, שבה Coco Chanel שוכנת מאז 1918.
זהו שיפר קלאסי ואלגנטי, שנוצר בידי Jacques Polge, בשם של בית Chanel במשך כארבעים שנה. בנו Olivier Polge ירש את מקומו: איתו יצרתי את Cuir Beluga ב-Guerlain.
31 Rue Cambon יוצר אפקט של עור אפרסק, עם צד רך מאוד שמעניק תו האיריס הפודרתי. זהו בושם על גבול השיפר, גמיש מאוד: איתו לא תסתכנו בכלום. זהו בושם יפה, בעל קלאס.
תווים: יילנג-יילנג, יסמין, פצ’ולי, ציסטוס, איריס.
עמידות: טובה, 7 עד 8 שעות.
3. האיריס: בדרך אל החורף
לנשים ולגברים שרוצים נגיעה רכה יותר, שקטה יותר, מט יותר, הנה כוכבת הבישום: האיריס.
זהו תו שמתאים היטב לסתיו, משום שהוא משולב לעיתים קרובות עם תווים עציים. זהירות: מבחינה בוטנית, האיריס יכול להיות שונה מאוד מזן אחד לאחר: אני אוהבת מאוד את ה-iris pallida, שמגיע מפירנצה או מסין, ואיני אוהבת כלל את ה-iris germanica, שאין לו מן האיריס אלא את השם.
האיריס הוא אחד מחומרי הגלם היקרים ביותר בעולם הבישום. כדי להפיק חמאת איריס דרושות שש שנים, מהגידול דרך הייבוש ועד הקילוף הידני של קני השורש. לתמיסת איריס, כמו זו ש-Guerlain פיתחה עבור L’Heure Bleue 2026, דרושות שלוש שנים.
Infusion d’Iris (Prada)
בושם בעל קלאס מוחלט, חתימה ייחודית. בעיניי, אחד מאיריסי הבישום היפים ביותר. יש בו כל מה שיש בגדולים: הוא יוצא דופן, עמיד, שובל הריח שלו כולו עדינות, וניתן לזהותו מבין אלף.
הבשמת שמאחורי היצירה הזו היא Daniela Andrier, שעובדת ב-Givaudan. איתה פיתחתי את Angélique Noire, באוסף L’Art et la Matière של Guerlain. הרגע נודע לי שהיא עומדת להשיק מותג בשמים משלה: אני מצפה בקוצר רוח להכיר אותם, היא מוכשרת ואני אוהבת את החתימה שלה.
תווים: איריס, מוסק, פריחת תפוז, ארז.
עמידות: 7 עד 8 שעות, ויותר על הבגדים.
Iris Silver Mist (Serge Lutens)
מר Serge Lutens אינו בשם ממש, אך הוא יודע היטב מה הוא רוצה, ובחר ב-Chris Sheldrake כדי לבטא את חלומותיו ורצונותיו. יחד הם יצרו צמד קסום.
Chris היה אגב במשך זמן רב גם בשם ב-Chanel במקביל. הוא הבשם הצנוע ביותר שאני מכירה, אף שיכול היה להבליט את עצמו, כל כך הוא מבריק. בשם בלי אגו מופרז במקצוע: זה נדיר.
Iris Silver Mist הורכב, לשם שינוי, לא בידי Chris אלא בידי Maurice Roucel, בשם גדול אחר, שהיה לי המזל לעבוד איתו בפיתוח L’Instant de Guerlain ו-Insolence.
חבל שכבר לא מדברים עליו הרבה, כי זו פנינה, החבויה ב-Salons du Palais-Royal. האיריס הזה הוא אולי הטהור ביותר, אך גם הגולמי ביותר (הוא ממש מריח כמו קני שורש), ובכל זאת הוא מחוטב להפליא. למכורים לתו האיריס הטהור, אל תחמיצו את היצירה המונומנטלית הזו.
תווים: איריס, ותיבר, ארז, לבונה.
עמידות: טובה מאוד, 6 עד 8 שעות.
Misia (Chanel, Les Exclusifs)
ב-Chanel יש מעט בשמים שאיני אוהבת.
Misia, וכמוהו Comète בתקופה אחרונה יותר, הם שני בשמים פודרתיים שיצר Olivier Polge. Misia הוא שמה הפרטי של חברה של Coco Chanel; השביט הוא מוטיב נוכח מאוד בתכשיטי היוקרה של הבית.
אני מעריכה את שניהם, אבל Comète אינו מתפשט במיוחד: הוא קצת כמו צבעי מים, חסרה לו נוכחות. Misia מאופיין יותר בסיגלית ובאקורד אוריינטלי, ובוודאי פחות מודרני מ-Comète. האחרון יפה ואיכותי, אך מעט מאכזב.
תו האיריס מורגש היטב בשני הניחוחות, ואני רואה אותם באותה רוח: תווים קוסמטיים, שפתון ופודרת אורז.
עמידות: טובה, כ-5 שעות.
4. במה מתבשמת Sylvaine בסתיו הזה
משפחת הלב שלי היא דווקא הוונילית, המוסקית והפודרתית. בימים אלה, בספרד, אני מתבשמת ב-Un Jardin en Méditerranée, כל כך מרענן וקל ללבישה.
באופן מזדמן יותר, אני אוהבת גם שני סולינוטים של תאנה שנראים לי מוצלחים מאוד: Premier Figuier של L’Artisan Parfumeur ו-Philosykos של Diptyque.
וכשיהיה קריר יותר, אשוב להתבשם או ב-Florentina, אחת מיצירותיי, או ב-Infusion d’Iris של Prada.
למרבה הצער, בשמי השיפר שאני כל כך אוהבת להריח על אחרים נועזים מדי, גבריים מדי בשבילי. אולי אין לי אופי מספיק מובהק כדי להתבשם בהם.
5. מילה לסיום
בשמים המבוססים על תאנה או על עלה תאנה קלים ללבישה. התו הזה שמח ומחייה, ובד בבד בעל אופי.
בשמי השיפר פחות נגישים ללא ספק מהתאנה, מההדרים, מהפרחוניים או מהוניל, אבל יש להם את היתרון שהם מעצימים את האופי ואת הנוכחות של מי שמתבשם בהם, גבר או אישה.
גם האיריס זוכה לאהדה רבה בקרב נשים וגברים תובעניים יותר, שרוצים לבלוט ולהתבשם בבשמים ייחודיים עוד יותר.
